הגיבורים החדשים במסכים הקטנים

מאת: מתן אהרוני

בחיבור זה אבחן חלק מסדרות הרכש הזרות ואת הפקות המקור הישראליות שמוצגות כעת בטלוויזיה המסחרית, בכבלים ובלוויין. מתוכם אתבונן ואבחן את המאפיינים המשותפים לגיבורים שמוצגים בסדרות אלו ומהם אבקש להסיק מסקנות גם על החברה שלנו.

אתייחס לסדרות הדרמה והפעולה האיכותיות שלהן עומק ונוכחות, שמשאירה בצופים משקעים ומפעילים רגשות ומחשבות גם לאחר הצפייה. לא אתייחס לסדרות הריאלטי השונות ולטלנובלות ואופרות הסבון. אתייחס לסדרות "הסופרנוס", "24", "המגן", "אבודים", "נמלטים" ולסדרות הישראליות "בטיפול", "פרשת השבוע".

לגיבור הגדרות שונות רבות ונזילות. הגיבור הוא קודם כל הדמות המרכזית בסיפור אך לתואר גיבור מתלוות משמעויות נוספות אותן אנו לוקחים עימנו בצפייה בתוכניות. הגיבור "הקלאסי" הוא הפרוטגוניסט, האיש החיובי והטוב שנמצא במאבק מתמיד מול האנטגוניסט, האיש הרע שבסדרה. לכן לגיבור מתלווים מאפיינים של טוב, יושר, בעל מוסר והוא זה שעימו נזדהה ואותו נחקה.

במבט כללי מתגלה כי הגיבורים החדשים בסדרות הישנות-חדשות הם האנטי-תיזה לגיבורים "הקלאסיים", הגיבורים המוסריים עליהם גדלנו, הגיבורים שהתחלנו להכיר באגדות והמשכנו בסדרות ובסרטים השונים. אלו הגיבורים הטובים. הגיבורים היפים והמוכשרים שנלחמים הם ברעים, בכוחות הרשע ומייצגים הם את הטוב, היפה, המוסרי, הנכון והנשאף.

כעת הגיבורים בסדרות החדשות והישנות שעלו בעונות חדשות הם לא מוסריים, אלימים, מכוערים ולא תמיד מצייתים לחוקים החברתיים והמדיניים. הם מתקשים להגיע לפתרון ורוב הזמן הם נמצאים במצב של חוסר אונים.

את הגיבורים בסדרות השונות חלקתי לשתי קטגוריות עיקריות שמרכזות את המאפיינים המשותפים של אותם גיבורים: גיבורים לא מוסריים וגיבורים חסרי אונים ומנוכרים. מתוך מאפיינים אלו של הגיבורים אבקש גם לומר משהו על החברה שלנו שמוצגת דרכם.

הגיבור הלא- מוסרי

הגיבור שמהווה האנטי-תיזה הכי קיצוני לגיבור "הקלאסי" מגיע אלינו מהסדרה שרצה בישראל כבר כמה שנים וכעת עלתה בעונה חדשה, הסדרה "הסופרנוס".

ה"סופרנוס"

זהו טוני סופרנו, המאפיונר השמן והמכוער שהפך לגיבור אותו מעריצים ועליו מפנטזות נשים (ישנן טענות שהוא סקסי?). טוני הפך לגיבור החדש: הגיבור הוא כעת מאפיונר שבוגד באשתו, לא מצליח להיות אב טוב למשפחתו, מזמין רציחות ואף רוצח בעצמו (בעונה הנוכחית רצח הוא את "הקבלן" שלו) ומבתר את קורבנותיו בלי הרבה רגשות ומוסר מלבד הסיסמא הרוג ואל תיהרג. בעונות הקודמות לאותו מאפיונר התגלו רגשות חרדה שגרמו לו להיות דמות יותר מזוהה שקל יותר להזדהות עימה. הוא פנה לעזרה מקצועית, לפסיכולוגית, אך גם עימה הוא ניהל יחסים מוזרים ולא שגרתיים.

טוני מנהל עסקים לא כשרים. הוא מאפיונר שמעורב בסמים, מנהל מועדוני חשפנות וזנות ומה לא. וטוני הפך להיות כבר כמה שנים הגיבור החדש הלא מוסרי. הוא מחליף את הגיבור הטלוויזיוני שהיה איש משפחה, הוצג כיפה ותמים. איש עבודה מוסרי וישר. כעת בניגוד לגיבור הקלאסי הגיבור טוני הוא מכוער, שמן ומוזנח שאינו מקפיד על לבושו והופעתו ובכל זאת, ובגלל זאת, הוא זוכה כעת להיות הגיבור החדש בטלוויזיה, שלא מפסיקה לחפש חידושים ואיתגורים לדברים הישנים והמוכרים.

זה חשוב ונכון להציג את הגיבורים החדשים כאנשים מן היישוב. לא תמיד יפים ותמימים אך חשוב להציגם כמוסריים ובני אדם טובים שמכבדים אחד את השני ולא כאלו שעוסקים בפשעים.

לעומת טוני המאפיונר נראה כי הגיבור הטוב הנוסף שמנוגד לו יהיה דמות השוטר. השוטר מייצג את הצדק, את המוסר ואת המדינה. אך גם איש זה שמייצג את המדינה, נציג הציבור, הפך לגיבור חסר מוסר. גם הוא הפך למושחת, לשוטר שבלי כל מחשבה מעקם הוא את החוקים וחוצה אותם ללא הבחנה.

שני אנשי חוק קיימים כעת כגיבורים ושניהם אינם בדיוק מוסריים. הם אולי רודפי צדק אך הם עוברים על החוקים המוסריים והמדיניים ועל התקנות השונות הנוגעות לתפקידם בלי הגבלה, כל אחד למען מטרתו והבנתו האישית של מה שצריך לעשות.

גם ויק הפך לגיבור אהוד וגם הוא לא בדיוק נראה כמו דוגמן של חברות אופנה ושל מוצרים אחרים (יכול הוא לפרסם אולי משאיות או כלי עבודה גדולים). אך מלבד צורתו החיצונית, שאינה תואמת את האביר היפה על הסוס הלבן שיגאל אותנו מהרשעים, האביר עליו גדלנו ואותו אנו תופשים כגיבור הארכיטיפי, ישנה בעיה הרבה יותר חשובה והיא שוב חוסר המוסר והאתיקה של הגיבור החדש ויק. המוסר אינו אומר לו דבר ובכל זאת הפך הוא לגיבור שזוכה לאהדה, הערכה והזדהות שמביאה גם לדוגמא (רעה) לחיקוי.

חוסר המוסריות שלו היא תוצאה של "מוסר של תוצאה". כלומר כוונתו היא טובה (להילחם בטרור בכל מחיר ולכן "מוסר הכוונה" שלו הוא נכון) אבל בדרך אל הכוונה הוא עובר על כללי מוסר של תוצאה. הוא פועל באופן שאינו עולה בקנה אחד עם כללי המוסר הבסיסים כמו האיסור לרצוח וכיבוד הסכמים.  

השאלה שעולה מגיבורים חדשים ולא מוסריים אלו היא מה מבטאים שינויים אלו שחלו בגיבורים? מה הם אומרים עלינו ועל חברתנו שמקבלת אותם כגיבורים חדשים ללא סייגים?

ברור כי חברות ההפקה מחפשות כל הזמן חידושים שיעניינו את הצופים אך הבעיה מתחילה בזה שנראה כי הם מצאו נוסחא מצליחה. כלומר גיבורים חסרי מוסר (מוסר של כוונה או מוסר של תוצאה) אלו הפכו להיות דמויות נערצות ונצרכות שזוכות לעונות חדשות בזכות הדרישה מצד הצופים. לכן אין לקחת בקלות ראש את הדברים ולומר כי זוהי רק חדשנות הפקתית, ז'אנרית ונרטיבית שזוכה להצלחה, אלא יש לברר מה הדבר אומר עלינו כצרכנים אוהדים של התכנים.

נקודת המוצא שממנו יוצא המאמר הוא שהסדרות אינן נמצאות ונוצרות בוואקום תרבותי וחברתי, אלא הן במודע או שלא במודע מבטאות מצב חברתי שממנו באים ואותו חיים היוצרים והן הצופים, שמפרשים את הדברים שהם רואים. כל עשייה אומנותית היא תלויית הקשר חברתי ותרבותי שאותו ניתן לחלץ מהיצירות.

נראה כי חברה שמעריצה גיבורים חזקים, אלימים, חסרי מוסר המוכנים להקריב הכל למען המטרה היא חברה לא בריאה. זו חברה פשיסטית שמכבדת ומעריצה כוח ועוצמה על פני התבוננות באחר, הבנתו וכיבודו של האחר השונה ממך. נראה כי בחברה זו הצו החשוב מכל, שלמעשה מייצג את אלוהים (שאחרי אשוויץ) ואת התפיסה המוסרית האנושית שלאחר זוועות השואה, הצו "ואהבת לרעך כמוך", אינו קיים במקרה זה.

הגיבורים הללו בסדרות הכוחניות והאלימות אינם מבחינים באחר שמולם, אלא הם פועלים כמכונות, כשהמטרה קודמת לכל בלי הרבה מחשבה ומוסר אנושי בסיסי. כיפוף החוקים ובעיקר התעלמות מהאחר ומהכללים המוסריים הבסיסיים למען המטרה הסופית הוא מה שמכתיב את מהותם ומה שאנו הצופים מזדהים עימו, מבינים, מקבלים ומעריצים. לכן הערצה זו לגיבורים החדשים הללו, שהם אנטי-תיזה לגיבורים ה"קלאסיים" היא הערצה לכוח ולעוצמה שהם מפגינים, עוצמה של התעלמות ופגיעה בחוקים ובמוסר והתעלמות זו היא מסוכנת ורעה. אלו מאפיינים שלך חברה פשיסטית שמעריצה כוח ושררה ודוגלת במלחמה כאמצעי יחיד לשרידותה של המדינה.

בנוסף, ניתן לטעון כי החברה האמריקאית והישראלית, ששתיהן אימצו את התכנים באותה הערצה ונכונות בלי הרבה ביקורת וסיג, הפכו הן להיות חברות שלהן אין עוד סבלנות. בחברות אלו שסובלות מטרור ופחד ברחובות הציבור דורש לראות תוצאות בלי להתבונן הצידה לצדדים, לאלו שנדרסים בדרך לפתרון, למטרה, כפי שמציגים זאת ויק וג'ק בסדרות: הדרישה היא להביא לצדק ולשקט, כשכל האמצעים כשרים לדעתם. גם זו בעיה. הדרישה מובנת אך לא תמיד ולא בכל מצב כל האמצעים כשרים. אם נתחיל לוותר על כללי המוסר למען המטרה נגיע לחברה מסוכנת ולא בריאה.

גיבורים חסרי אונים

מלבד הגיבורים הלא מוסריים, שמייצגים למעשה חברה כוחנית שמעריצה כוח ועוצמה, חברה חסרת סבלנות שמוכנה למען המטרה של שקט ושלווה לוותר על צווים מוסריים בסיסיים, ישנם בסדרות גם גיבורים נוספים שמוצגים בסדרות מצליחות אחרות שכעת משודרות בטלוויזיה. גיבורים אלו הם גיבורים חסרי אונים. הם לרוב מוצגים כקבוצה (זוג או יותר) שמבקשת למצוא פתרון לבעיות קריטיות וטרגיות. אלו קבוצות שמנסות לברוח ממציאות החיים בה הם נמצאים, אליה הם נקלעו לפתע ובינתיים הם נראים כחסרי אונים.

בקרב הסדרות הזרות, הסדרות האמריקאיות, ישנה הסדרה "אבודים" שעלתה בערוץ 10 בעונה הראשונה ובכבלים התחילה העונה השנייה. בסדרה זו ישנה קבוצה של גיבורים שהם חסרי אונים.

"אבודים"

הסדרה מציגה את עלילותיהם של כמה ניצולים שניצלו מהתרסקות מטוס שטס מאוסטרליה לארה"ב. הם נסחפו לאי בודד ומוזר, שם הם נתקלים בפירטים, באנשים מוזרים ולהם מתרחשות כל מיני תופעות מוזרות, הקשורות גם לאובייקט לא ברור שנמצא במעמקי האדמה (מעמקי התודעה).

בסדרה זו הגיבורים כולם למעשה אבודים תרתי משמע. אין להם כיוון ומוצא בחייהם. הם לכודים באי מוזר שמספק מתח, חוסר מנוחה, אי שקט ביניהם והסולידאריות וההרמוניה לא יכולה להתקיים ביניהם בגלל המציאות החדשה אליה הם נקלעו בלית ברירה.

בדומה, הסדרה החדשה שעלתה (בלוויין), "נמלטים", עוסקת בתככים, מזימות, קונספירציות פוליטיות וחוסר יכולת להבין מהי האמת האחת והנכונה,כיצד להגיע אליה וכיצד לצאת מהמציאות המשברים הנוכחית.

"נמלטים"

באותה מציאות נמצאים הגיבורים, שני אחים, במצב של חוסר אונים ממנה הם מנסים להיחלץ ולהתגבר כדי לחזור לשגרת חיים שסופה אינו קרב ובא.

הסדרה עוסקת בבחור שנכנס לכלא על שוד לא מוצלח שביצע אך בהמשך מתברר שהוא בכוונה נכנס לכלא כדי לנסות ולעזור לאחיו שיושב בכלא על רצח סגן הנשיא ובעוד כשבוע עומד הוא להיות מוצא להורג. אחיו הוא חף מפשע וכנראה העלילו עליו את הרצח הפוליטי ולכן כעת אחיו הצעיר בא לנסות ולהצילו בדרך שנראית הכי נכונה באותה מציאות עגומה: בבריחה מהכלא. לו יש קעקוע ענק על גופו שלמעשה מהווה תרשים של מבנה הכלא, עימו ינסה לברוח עם אחיו.

גם השניים הללו כלואים, כמו הגיבורים ב"אבודים", במקום ובמציאות שנכפתה עליהם וממנה הם מבקשים לברוח. הם חסרי אונים ומתקשים להגיע לפתרון של מציאות שלווה והרמונית עם עצמם ועם הסביבה.

לכן משתי סדרות רכש זרות אלו נמצא כי הגיבורים מייצגים קולקטיב שנמצא במצוקה. הם חיים במציאות שנכפתה עליהם והיא עגומה, מסוכנת וקשה שמאיימת על חייהם כל העת. הם נמצאים במצב של חוסר אונים וכל הניסיונות לשפר את חייהם לא עולים בהצלחה.

מצב זה מבטא לדעתי מצב חברתי אקוטי. מצב חברתי שנכפה על החברה האמריקאית שלפתע קמה למציאות חדשה של טרור בתוך הבית. של מגדלים נופלים, של מעטפות עם חומרים קטלניים, של איומים חוזרים ונשנים ושל מלחמות אליהם יצאו ומהם לא ברור כיצד יחזרו. לכן הוא מבטא מצב של חוסר אונים שקיים בחברה האמריקאית.

מצב חברתי זה גם מתאים למציאות החיים שלנו בישראל.

לא פלא שהסדרות הללו זוכות להצלחה גם בישראל, בחברה שנמצאת באותה בעיה. הקהל הישראלי מתחבר בקלות לאותם תכנים (במודע ובתת מודע שלו) של קבוצה שנמצאת במצוקה ובמצב של חוסר אונים ממנה הם מבקשים להילחץ. כיוון שהחברה הישראלית נמצאת באותה מציאות עגומה שנכפתה עליה, של חוסר אונים ורצון להיחלץ ממנו, בדיוק כפי שהסדרות מציגות במסכים הקטנים.

גם בהפקות המקור הישראליות ניצן למצוא את אותם גיבורים חסרי אונים. אלו הם גיבורים מנוכרים לעצמם ולסביבתם שחיים במציאות קשה שממנה מנסים הם לצאת, שמבקשים למצוא מוצא לבעיותיהם, למציאות חייהם.

כך בסדרה "בטיפול" שהסתיימה ומקיימת סבב נוסף של שידורים (ותעלה גם בעונה חדשה נוספת) נראה כי מדובר על אנשים שזקוקים לפסיכולוג כדי לנסות ולפתור את המשברים וכדי לצאת מחוסר האונים אליהם נקלעו במציאות החיים שלהם אך גם הוא לא מצליח לעזור במקרים רבים.

"בטיפול"

כך היה הטייס הקרבי שחטף התקף חרדה ומנסה להבין את קורבנותיו עליהם הטיל פצצות והרג גם חפים מפשע. ישנו הזוג הנשוי שלא מצליח לנהל חיים תקינים של זוגיות. הם פנו לראשונה לפסיכולוג כדי שיעזור להם בדילמה שנוצרה להם בחייהם: בין הריון להפלה אך הדברים התפתחו לכיוונים אחרים. ישנה מטופלת שלא יודעת כיצד להמשיך בכיוונה בחיים. ישנה מטופלת צעירה שלא ברור האם היא טיפוס אובדני וגם הפסיכולוג עצמו מגלה כי חייו אינם כפי שחשב שהם. משפחתו מתפוררות לו לנגד עיניו.

כלומר בסדרה זו הדמיות השונות נמצאות במצב של חוסר אונים, כשהפנייה לפסיכולוג היא הדרישה לפתרון למצב זה בחייהם, אך הפסיכולוג לא תמיד מצליח בעצמו לתת עצות ולהביא לפתרונות אלא רק חושף את המציאות הערומה, של מצב משברי בו נמצאים הגיבורים.

בדומה, גם הסדרה "פרשת השבוע" מציגה בדיוק את אותה מציאות חיים קשה ואת הגיבורים כחסרי אונים לבעיותיהם השונות שמתגלות.

קרן מור ב"פרשת השבוע"

הסדרה עוקבת אחר ארבע משפחות ישראליות לאורך שנה גורלית בחייהן. לכל משפחה הדרמה הפרטית שלה שהופכת את עולמה ומעמידה אותה מול מציאות חדשה. המשפחות השונות נקשרות זו לזו בקשרי אהבה, בגידה, חברות וסודות משותפים  המשברים והמצבים המסובכים אליהם נקלעים הגיבורים משליכים על מציאות החיים הישראלית ולקוחים ממנה, מהבעיות המוכרות לנו בחיים הפרטיים.

כלומר הגיבורים גם בסדרות הישראליות המקוריות נמצאים במצב של חוסר אונים. הם מחפשים דרכים שונות לצאת מאותה מציאות חיים בעייתית, משברית שנפלה עליהם לפתע בלי כל הודעה. מסדרות אלו גם ניתן להבין את האווירה החברתית הישראלית שבא הציבור חש חוסר אונים עם המצב החברתי שנוצר: של טרור, של מציאות כלכלית קשה, של חוסר יציבות פוליטית תמידית ועוד.

לכן במצב חברתי אקוטי זה הציבור מכתיר את גיבוריו השונים כאלו שיעשו הכל בשביל להגיע למטרה העליונה, לשנות את מציאות החיים, להביא לביטול חוסר האונים ולשם כך כל האמצעים כשרים, כפי שנראה שעושים הגיבורים החדשים תוך כיפוף החוקים המוסריים.