יאללה בלאגן - "בלאגן בחווה"

מאת: גלי כרמלי-שרים

 

בלאגן בחווה

אף פעם לא הייתי מאמינה שאוכל להזדהות עם פרה, אבל ביום שישי האחרון – זה קרה. הזדהיתי עם הבהמה. זה לא קרה ברפת מצחינה, לא רבנו על שאריות הקש, לא דחפתי בתור לחליבה. זה דווקא קרה באולם ממוזג, האמינו או לא. אני ישבתי באולם קולנוע חשוך מוצפת בפופקורן קר, מחכה לסרט ההנפשה החדש מבית ניקלאודין, "בלאגן בחווה", והיא, החיה, שלמעשה הייתה הוא, פר, אבל משום מה עם עטינים (מישהו יכול להסביר לי זאת? הגם לפרים יש עטינים? מה שמזכיר לי שכמה רגעים לפני כן באחת מחנויות הספרים-דיסקים נתקלתי בספר ששמו "מדוע לגברים יש פטמות". אכן, ממש כך). ובכן, פטמות או לא, עטינים או לא, אשכוליות או לא להיות, נכנסתי לסרט שגיבורו הוא פר, שור, והזדהיתי איתו.

אז מה עושות החיות כשהאיכר לא משגיח? מגרה אודיקירק את הדמיון שלנו בנקודת הפתיחה -אבל מכאן ועד לתום הסרט העלילה לא מחדשת לנו שום דבר, וייחודו של הסרט הוא בדמויותיו השובות.

העלילה, בכל זאת, מספרת על אוטיס (קווין ג´יימס), בנו של בן (סם אליוט), שהוא המנג´ר של חווה שמאכלסת זנים רבים של בעלי חיים. אוטיס, בניגוד לאביו ולמרות גילו המתקדם והאחריות שהוא נדרש להפגין, מתעקש להישאר צעיר וקונדסי, ולהתעסק רק בהנאות ושטויות. חוטא אמיתי. בכל ערב מארגנים אוטיס והחבר´ה מסיבה באסם והשמחה מה רבה – שתייה ניגרת כמים, מוזיקה והופעות חיות, ריקודים, שולחנות ביליארד, יו ניים איט – הכל כלול.

וכסימבה בשעתו, וגם כדי לשחק לנו קצת על המצפון, להקת השועלים שמגיעה באותו לילה כדי ליהנות מכמה פרגיות עסיסיות, הורגת את בן ואוטיס נאלץ כמעט בין לילה להתבגר. בהתחלה הוא עוד מנסה להתחמק מלרשת את אביו ואף מנסה לעזוב את החווה ולצאת לדרך חדשה, אך בקשותיה של דייזי שיישאר אכן מצליחות להשאיר אותו.

אבל למרות העלילה הבסיסית, מסר טוב יש לסרט - והוא שאפשר לעשות הכל – ולמרות הכל – בדרך שלך. גם אוטיס מצליח בסופו של דבר להביס את השועלים הרשעים, להציל את חבריו, להפוך למנהיגם הראוי ואפילו עוד לעשות כמה דאחקות על הדרך – יעני – אתה יכול להתבגר ועדיין לעשות את העבודות של הגדולים בלי לאבד את האישיות שלך. ואת זה חשוב לזכור.

לצפייה בטריילר

לקדימונים של סרטי הנפשה חדשים נוספים