החופשה – על סרט דביק ורע ועל צפייה גנובה

"החופשה"

 

"החופשה", קומדיה רומנטית חדשה עם מיטב הכוכבים (קמרון דיאז, ג'וד לאו, קייט וינסלט ועוד) הוא סרט רע. הוא ארוך, מעייף, דביק, עמוס בכל הסטריאוטיפים והקלישאות, וגם חסר פואנטה והפתעה. אבל לפני הביקורת, ארצה להתוודות על חטא, שבצידו נמצא גם עונשו. הייתה זו צפייה גנובה.

אפתח בוידוי לא נעים במיוחד. הסרט "החופשה" התגלגל לידי בצורת דיסק די.וי.די. צרוב (בפורמט DIVX). כמות הסרטים הצרובים שראיתי היא זעומה. החוויה היא אף פעם לא נעימה (בעבר ראיתי סרטים עם סאונד ותמונה נוראים, שגם מדי פעם הצופים באולם מסתירים), אך הפעם הייתה זו צפייה קשה במיוחד. הצפייה בסרט, למרות הפורמט (שנחשב איכותי), היה באיכות ירודה ולכן הייתה זו צפייה קשה ולא נעימה. אך בכל זאת התעקשתי להמשיך רק בגלל שלא היה מה לראות בטלוויזיה, אולי בגלל איזה יצר מאזוכיסטי שגבר עלי וגם ובעיקר בגלל שחונכתי (באקדמיה) כי סרט רואים עד הסוף (למרות ששם היו מתפלצים מסרט ברמה כזו).

הבעיה שהיה זה סרט נורא, סרט נדוש שחסרים בו כיוונים חדשים והתפתחויות מפתיעות. ואם כבר אין בו חדשנות והפתעה, אז לפחות שיעשה משהו אחר, שיצחיק, שיבדר, שיגרום לאיזה חווית צפייה מהנה, אך האכזבה הייתה גדולה, למרות שהציפיות לא היו גבוהות. הוא רק עייף אותי פיזית ונפשית.

אך נחזור לרגע חזרה לחטא הצפייה (בסרט הצרוב). ההרגשה הייתה כאילו אני צופה בכמה שניות של "הרפייה" שמשודרות דרך קבע בכל סוף מהדורה של "היום שהיה" (ערוץ 10), שם מאוד מחבבים את הפיקסלים המעוכים והמעוותים שנוצרים עם המעבר לפורמט טלוויזיוני באיכות מאוד ירודה, כשמציגים כל מיני פרסומות מהעולם שרצות במיילים. אך שעתיים של צפייה בפיקסלים כאלו, ועוד עם סרט מרדים, עושים רק עוד יותר עצבים. זה היה העונש על אותה צפייה גנובה.

לדעתי, מדובר פה על קנוניה של חברות ההסרטה וההפקה, אשר משחררות לאוויר (הרשת) את הסרטים באיכות כה עלובה, כך שאנו לומדים להעריך ולכבד את הצפייה בקולנוע ובדיסקים הקנויים. אנו למדים כי מי שמכבד עצמו ורוצה חוויה אחרת ושונה מבין כי יש לרכוש כרטיסים לאולמות הקולנוע – וזה לא פלא שהאולמות בשנים אחרונות פורחים (לפחות כך הדבר בתל אביב, שם נפתחו היכלים שלמים ומלאים של אולמות כמו "סינמה סיטי" ו"פלנט יס").

אחרת הייתה ממש מלחמת חורמה בקרב המפיקים, שלהם לובי וכוח השפעה כה רב, כנגד טכנולוגיית ה- די.וי. איקס, שהפכה כה נפוצה בכל מכשיר די.וי.די פשוט וזול שנמצא במרכולים, הייתה נפתחת מלחמה כנגד המפיצים של הסרטים והיו גם יוצרים הרבה מכשולים רציניים ואמידים כנגד התופעה. אך זו כנראה תורמת רק לחיזוק ההיררכיה שקיימת בין לראות סרט בקולנוע לבין צפייה מול מסך מחשב או בפלזמה גדולה, שמתביישת להכיל כמות כה מצומצמת של פיקסלים מעוותים.

ובכל זאת על מה הסרט? אין זו עלילה פתלתולה ומסובכת, אלא מדובר על שתי נשים בודדות שרוצות לגוון ולשנות בחיי הזוגיות: אייריס (קייט וינזלט) מאוהבת בגבר, חברה לשעבר, שעומד להתחתן עם אישה אחרת. בצד השני של הגלובוס, אמנדה (קמרון דיאז) מבינה שהגבר, אתו היא חולקת את חייה, בגד בה ואין הוא ראוי לה. שתי הנשים, שמעולם לא נפגשו וגרות במרחק 6000 מייל אחת מהשנייה מוצאות עצמן בדיוק באותו מקום. הן נפגשות און-ליין באתר שמציע חילופי בתים ובאופן אימפולסיבי מחליפות בתים לחופשה בת שבועיים. אייריס עוברת לביתה של אמנדה בלוס אנג'לס שטופת השמש ואמנדה מגיעה לשלג באזור כפרי אנגלי. לא הרבה אחרי שהגיעו ליעדן, שתי הנשים מוצאות את הדבר להן ציפו הכי פחות: רומן חדש עם גברים, שהיה מלכתחילה ברור שעימם הם גם יסיימו. 

 

הזוגות הרומנטים ב"החופשה"

ומה מאחורי זה? הסרט הוא סרט שמעודד את הרווקות הבודדות ליזום, להיות אסרטיביות, להפתיע ולגוון את חייהן- אך רק בתחום הרומנטי. את השאר אנא השאירו מאחור. כל אחת שתישאר בתחומה. ובכל זאת, השמרנות הרגילה לא נעדרת מן המרקע - מן הסרט משתמע כי דווקא אלה המצליחות והמוכשרות הן אלה ש"זוכות" באותן בעיות בזוגיות – כרגיל- יותר מידי עבודה וקריירה מצליחה עבור האישה מביאה רק לכישלון בחיים הפרטיים.

עוד עולה מן הסרט, כבכל קומדיה רומנטית נדושה, כי אל דאגה, מיד בפינה ממתין המכסה שימלא את חייהן של הנשים באושר ואהבה. יתרונו היחיד הוא שהוא מוסיף ודורש, כאמור, להרפות מהרגלים, לשנות, ולחוות חוויות חדשות בזכות ספונטאניות רגעית. אך הרווקות שצופות בו עלולות להתאכזב, כיוון שלא תמיד חופשה בכפר או בעיר הגדולה תביא לאהבה חדשה. לא באמת נכונה התפישה כי הדבר ההפוך לחייך השגרתיים הוא הפתרון לבעיות החיים. אכן חשוב לפעמים לעזוב הכל ולחשוב, לשנות, לבקר במקומות אקזוטיים ומיוחדים, אך אל תבואו עם ציפיות גדולות שדברים ישתנו פלאים.

מחקרים בנושא האהבה אכן יסכימו עם הטענה כי דווקא במקומות חדשים, זמניים ושונים, באירועים חריגים ומיוחדים, בזמן שהוא בין לבין – זמן סיפי (לימינלי), הסיכוי להתאהבות הוא גדול מאוד, אך נא לא לצפות לדברים שיבואו לבדם. אל תבנו על חתונה בעקבות איזו חופשה. ליזום, זו המילה!

ולסיכום, את הסרט, אם יש כאלו שבכל זאת הוא עשה להם חשק וסקרנות, צריך לראות רק בצורה חוקית וראויה. אולי איכות התמונה תוביל לפחות עייפות וחולשה, אך לדעתי, הוא סרט קריסמס נורא.

הסרט בסולם מתן – רע

עוד על הסרט ב-טי וי פדיה (כולל קדימון)

לאתר הסרט