|
|
|
|
מאמרים אחרונים של מתן אהרוני - אמנות הרמאות – פרומואים בערוצים המסחריים - "אלופים של החיים" – הנוער במצוקה ויש להחיש לו עזרה - אולפן שישי עם יאיר לפיד – מהדורה בורגנית ומרגיעה לרשימת המאמרים המלאה של מתן אהרוני |
נורביט
מתן אהרוני
סרטו החדש של אדי מרפי, נורביט, ממשיך את מסורת הקומדיות שלו – התחפשויות למירב הדמויות ובעיקר לקיומו של מתח בין ניגודים בינאריים שבסופו המכוער/שמן בסוף זוכה בבחורה ההפוכה לו, שמתאהבת בו – הבחורה הרזה/יפה. אך בניגוד לסרטיו הקודמים, כמו "הפרופסור המשוגע", בסרט זה ישנה הרגשה רעה שמורגשת במהלך כל העלילה – הנובעת בגלל ניפוץ של מיתוס שלא מתאים לסרטים של מרפי ושמפריע גם לנו, הצופים – הביג מאמא היא כעת רעה!!
נורביט הוא בחור צעיר ונחמד, אך לא יפה במיוחד, שמציג את סיפור חייו. בילדותו המוקדמת הוא נזרק לבית יתומים, שם הוא התחבר עם ילדה חמודה ויפה, אך היא לאחר תקופה קצרה אומצה והוא נותר שוב לבדו, עד שילדה גדולה (פיזית), חזקה וגם קצת מפחידה מהשכונה אימצה אותו כחברה. השנים חלפו והם הפכו לבעל ואישה, באקט שכמעט ונכפה עליו. את פרנסתו הוא מצא בעסק המפוקפק של משפחתה המפחידה – קבלני בניה. אך ביום אחד בהיר נורביט מגלה כי אהובת ילדותו חזרה לשכונה והיא מעוניינת לקנות את בית היתומים עם ארוסה, שמתגלה כבחור מזיק ורע. נורביט מנסה לבלות עם ידידתו היפה אך אשתו מנסה לסכל את רצונו, כפי שעשתה כל חייה עימו, עד ליום שבו הוא יתעמת עימה. הסרט הוא מצחיק, אך לא טוב במיוחד. ישנה, כאמור, הרגשה מוזרה ולא נעימה שמתהלכת איתך לאורך כל העלילה, ישנה הרגשה שמשהו לא נכון, משהו לא טוב ולא מתאים לעלילה. הדבר נוצר בגלל הפער בין מה שאנו מצפים מקומדיות אמריקאיות שחורות כאלה לבין מה שמתקיים בפועל בסרט – דמותה של הביג-מאמא, דמות האישה השחורה, גדולת המימדים, האישה הקשוחה אך הטובה, שאותה למדנו לחבב ואף לאהוב רק לפני רגע, לפתע מפתיעה ומוצגת כדמות הרעה!! פער זה גורם לאי נעימות גם בגלל הוולגריות שלה: היא זו שפוגעת בגיבור העלילה, בנורביט המסכן, ולא בצורה קומית וקלילה, אלא הדבר כבר גובל בסאדיזם מבחינתה. היא משפילה אותו, מנצלת אותו וגם מפחידה אותו, את הבחור התמים וטוב הלב, שרק רוצה בחברה להשתלב. דמותה של הביג מאמא מחוסלת סופית, למרות שרק לא מזמן למדנו לאהוב אותה - היא מוצגת בסרט גם בצורה פורנוגרפית וסאדיסטית שבכלל מחסלת את כל מה שנבנה סביב דמותה הטובה והמצחיקה. תמיד זו הייתה גדולה, מאוד מינית, וולגרית ולעיתים גם אלימה, אך היא הייתה הדודה הטובה, האימא המוסרית, הסבתא שעוזרת בפתרון הבעיה ולא זו שגורמת לכל הצרות, זו שאנו צריכים לשנוא אותה.
לכן, פער זה שנוצר לגבי היכרותנו עם דמותה של הביג-מאמא, שמהווה ניפוץ של מיתוס שרק נבנה, גורם גם למבוכה ולדיס-אוריינטציה, כיוון שהוא שונה ומנוגד משאר הסרט, שמלא במוטיבים, אלמנטים ובהתכתבויות עם אגדות ועם הקומדיות של אדי מרפי השונות, שנעשות בלי איתגורים וחתרנויות כנגד המוסכמות, כך שאנו לא מבינים האם מדובר על סרט חתרני, סאטירי, פורץ מוסכמות או על עד סרט מיינסטרימי טיפוסי. כלומר, אנו לא יודעים כיצד יש להתייחס אליו – ופה לדעתי הבעיה של הסרט, שגורמת להרגשה מוזרה.
כך, לעומת הביג-מאמא, בסרט ישנה שמרנות רבה – ישנה התמה של סיפורי האגדות – של הילדים היתומים שבהם פוגעות הדמויות הרעות, כמו נורביט וחברתו היפה, שמסתבכים בין רשעים ו"מכשפות" מאוד גדולות, וולגריות ומפחידות, אך בסוף הם תמיד יובלו לסוף הטוב, כמו כל אגדה.
לרגע גם נורביט החל להבין את שפת החיות, כשהכלב הדרוס ניסה לשדל את נורביט "לטפל" באישתו הגדולה, כאילו דוקטור דוליטל לפתע הגיח לחזית הבמה. גם דמיות הגמדים הטובים של סיפורי האגדות הופיעו בסרט, אך הפעם הם הוצגו בדמותם של זוג הסרסורים - שני בחורים "טובים" שמזכירים את הראפרים האמריקאים הידועים, אשר גאים בעיסוק זה, שבארץ עדיין נחשב ללא מוסרי ובטח שלא תרבותי.
לכן, פה ישנה בעיה נוספת שכנראה גורמת לאותה תחושה מוזרה – הדבר נובע מפערי תרבויות שעדיין קיימים בין האמריקאים לישראלים – ישנם בסרט קטעים שאתה מבין ויודע שזה אמור להיות קטע מצחיק, שעימו אתה אמור להזדהות ולהתרצות, אך הם לא עושים את תפקידם. הדבר נוצר בגלל שהסרט עמוס בהומור של קומדיות אמריקאיות שוחרות, שעדיין לא השתרשו בארץ – כמו הסרסורים, שעדיין לא נחשבים כגיבורים שעימם מזדהים ואותם מעריצים, כפי שהאמריקאים המטופשים עושים. לכן, תפקידם נותר בעייתי ולא מפוענח עבור הצופה הישראלי. כל אלה מובילים למסקנה כי הסרט הוא בכלליות מצחיק, אך זהו לא סרט טוב מבחינה פילמאית. ישנם פערים שנוצרים בין מה שרק עתה למדנו להוקיר לבין מה שכבר דורשים מאיתנו להפקיר (דמות הביג-מאמא), ישנן גם בעיות של פערי תרבויות וישנן הרבה שטויות בלי עלילה מורכבת, מעניינת, מפותלת ומאתגרת, אלא ישנן המון דמויות מוקצנות שלא ממש מאתגרות את המחשבות. סה"כ סרט קליל ומצחיק.
הסרט בסולם מתן: נחמד |
|
