"חסין מוות" - אז יש חדש תחת הטרנטינו!

ועוד איזה תחת.. אין ספק, קוונטין השתמש באיבר האחורי של האישה כמוטיב ובכך הביע את הערכתו העמוקה לישבנה ולרגליה של האישה, כן נכון, בצדק.

נשים, נשים ועוד נשים על כל גווניו, איזה תענוג, רק שהפעם גילמו השחקניות (לשם שינוי) נשים עצמאיות, "משתרמטות" לרוב, אך כאלה שלא מתביישות בזה, כאלה שרואות את העולם באותה מידה שגברים רואים אותו ומנקודת מבט זהה לשלהם.

רודריגו גונזלס וקוונטין טרנטינו שיתפו פעולה בעשותם סרט Bשהינו מחווה לסרטי האימה והפעולה של שנות ה- 70.

ובכן סרטי B הינם תופעה הוליוודית שנוצרה במהלך שנות ה- 30.

בד"כ סרטי B הינם סרטי אימה, מערבונים או מדע בדיוני, לא עטורי תקציב במיוחד וזאת רק בגלל הביקוש הגדול אליהם, שלא מצריך השקעה כספית גדולה.

סרטי ה B מכילים שני סרטים יחסית קצרים, שאתם יכולים לקרוא להם 1+1.

וכך הגיע לאקרנים "חסין מוות" ו-"פלאנט טרור", אשר יחד הינם מאוגדים לסרט אחד של 192 דק' שהוא נקרא: "גריינד האוס".

לפני שאספר על הסרט עצמו ועל מה כל המהומה, הרשו לי לשתף אתכם באנדרלמוסיה שהתחוללה לי בראש בעודי יושבת באולם הקולנוע שניות לפני תחילת הסרט.

אני משתרעת על אחד מכיסאות אולם הקולנוע (כן, רגליים למעלה, סו מי!), כולי מתמוגגת מהתרגשות שניות לפני צפייה בעוד יצירת המופת: "גריינד האוס", שני סרטי אימה/ פעולה בכרטיס אחד "חסין מוות" ו-"פלנט טרור", אך שומו שמיים באחד מהטריילרים שפורסמו לפני הסרט, ניגלה מולי הטריילר של "פאלנט טרור"...

חברתי ואני (נקרא לה לצורך העניין: רוני) הסתכלנו אחת על השנייה מבולבלות עד אימה, הדבר הבא שעשינו זה לנבור בתיק בחיפוש אחר הכרטיסים לסרט בכדי לוודא שאנחנו בסרט הנכון!

הגאונים שביניכם ודאי מרימים גבה או מגחכים בהנאה בשניות אלו ממש, ולמען האמת אני לא יכולה להאשים אתכם, זו הטעות שלי ואני לוקחת את כל האשמה (שוב!).

מסתבר כי מפיצי הסרט החליטו להקרין את "גריינד האוס" במלואו רק בארה"ב ואילו בשאר העולם לפרסם את שני הסרטים בהפרש של מס' ימים אחד מהשני.

אני אוהבת לחלק את הסרט לשני חלקים, האחד הצייד והשני הצייד שהפך לניצוד.

הסרט פותח בשלוש חברות קרובות שיוצאות בערב לבילוי, אחת מהן מבחינה בעלם במכונית מפחידה שעוקב אחריהן.

משך השהייה של החבורה בפאב רצופה בדיאלוגים שנונים (היאה ליצירות טרנטינו), קריצות למצלמה, וסצנות שיגרמו לכם לרצות לרוץ אל האקס, עד לנסיעה של הבנות הביתה, שם האקשן (בשעה טובה!) באמת מתחיל.

קורט ראסל מבטיח לבחורה כי זוהי מכונית חסינת מוות

החלק השני ממשיך עם ארבע דמויות חדשות (כמובן שגם הן נשים) שנתפסו בעדשתו של הרוצח (קורט ראסל).

כאן טרנטינו משלב בסרטו סוג של מרוץ מכוניות קטלני, בו היוצרות מתהפכות והרוצח הופך לנרדף.

אלו מכם שיחפשו סרט כבד, שלאחר הצפייה בו תתגלה לכם משמעות החיים ולמה אנחנו כאן, מצפה לכם אכזבה.

הסרט יחסית קליל (בכל זאת זו היא מחווה לסרטי טראש של שנות ה- 70), רצוף ברמזים ובדיחות נסתרות, ולצד האקשן והמתח (בכל זאת, רוצח), האולם ואני התפקענו מצחוק ונהנינו מכל רגע!

"ישנם דברים מעטים שהינם יפים כמו אגו פגוע של מלאכית יפהפייה, עכשיו, מה עם הלאפ- דאנס שלי?"