כוורת בסרט – יחי המצב הנוכחי!!!

הסיפור ב-"כוורת בסרט" מציג את מסע התבגרותו המהיר (בהתחשב באורח חייהם הקצרים של הדבורים) של בארי ב. בנסון (ג'רי סיינפלד), דבור שרק סיים קולג' (בן שלושה ימים), שכעת עומד בפני החלטה מוכרת וידועה, מה לעשות בחייו הבוגרים – במה לעבוד (ובחברתו "הדבורית" מדובר על עבודה קבועה לכל החיים). במסע מיוחד ושונה ממה שנקבע לו, שהוא עורך מחוץ לכוורת, החיים של בארי ניצלים ע"י בת אנוש בשם ונסה (רנה זלווגר), מוכרת פרחים בעיר ניו-יורק. בעוד היחסים ביניהם פורחים, הוא מגלה שאנשים אוכלים דבש (ומשתמשים בהם בעוד מספר שימושים), ומחליט, כמו דבורה אמריקאית טובה, לתבוע אותם על דרך ההפקה של הדבש, שאותו הם גוזלים מהדבורים ללא תמורה והערכה לחרקים הקטנים.

סרטים מצוירים כאלה ואחרים של החברות הגדולות (כמו דרימוורקס, שהפיקו סרט זה) ידועים ומוכרים כאלגוריות ברורות ופשוטות לחיים האנושיים, שמוצגים בעזרת חיות וחרקים, שמואנשים, מדברים בשפת בני האדם ואף מתנהגים כמוהם, או יותר נכון כאמריקאים טיפוסיים. לכן, בסרטים אלה ההשלכה על החברה האנושית היא מאוד ברורה - כל מסקנה שעולה מהם, מתכוונת לחיים החברתיים האנושיים. אז מה נסיק מהחיים של הדבורים החרוצות שעובדות כל החיים?

הדמות הראשית היא, כאמור, בארי, הדבורה השונה והמשונה (רק היא ואביה בעלי עיניים כחולות), הדבורה העצמאית, הדעתנית, הביקורתית ובעיקר האינדיבידואלית, שמחליטה לאחר עשרות מיליוני שנים לשאול שאלות מהותיות וחשובות, שעלולות לערער על המצב החברתי הנוכחי - למה ובשביל מי הם עובדים (כמעט) כל החיים ולמה לא פתוחות עבורו כל הדרכים (כמו להיות טייס שיוצא מחוץ לגבולות הכוורת). לשם כך בארי יוצא למסע אסור ומסוכן מחוץ לכוורת. במהלך מסעו הוא מפר את החוק החשוב של הדבורים ומדבר עם בני האדם.

ונסה ובארי מתחברים, ובעקבות היחסים האסורים דברים מתערערים

ובלי להרוס לאלו שעדיין לא צפו רק ארמוז כי הפרתן של תקנות (אסור לצאת מהכוורת) ובעיקר של חוק זה (אסור לדבר עם בני אדם) גורם לתגובת שרשרת שמובילה לבסוף להפרת הסדר הקוסמי, הטבעי, של הכדור, בגלל הפגיעה באיזון האקולוגי העדין.

ולבסוף, רק לאחר תיקון הדברים, כשחוזרים חזרה לאותו מהלך חיים, כפי שהתקיים במשך מיליוני שנים, הדברים חוזרים למסלול החיים הרגילים ללא שינויים, מלבד אחד - בארי הופך להיות מה ששאף אליו, אחד יחיד ומיוחד מכל כוורות הדבורים, אך המחיר ששילם עליו היה רב ומסוכן, כשיכול היה לעלות בחייו של הכדור כולו.

לכן, דבר ראשון שאנו למדים הוא כי אסור לערער על התקנות ועל החוקים הקיימים, לא כדאי להיות ביקורתיים וממש לא נחוץ לשאול שאלות מאתגרות, ובוודאי שלא ללכת עימן עד הסוף, אלא מהסרט אנו מבינים כי הדברים שפועלים כעת הם כך כבר המון שנים וכך הם הכי טובים לכל הגורמים. אנו למדים כי ישנו איזון כלשהו כלל-עולמי, שאיתגורו יעלה בפגיעה באנושות כולה. לכן, מובן כי אסור לבחון ולחקור את הדברים שמצטיירים כטבעיים – אם נולדנו להיות פועלים פשוטים לא כדאי שנשנה את גורלנו, כדי לא להשפיע על האיזון הקוסמי, ועל החוקים לא נערער, כיוון שהם נועדו לשמור על איזון בין כוחות שונים.

ומה מוצג בסרט כדבר טבעי שאסור לערער עליו? תקנות וחוקים, מעמד חברתי קבוע שעימו נולדים, עבודה, וייצור של מוצרים עבור אחרים:

לכן, בסופו של הסרט אנו מגלים את התשובה לשאלה למה צריכים לעבוד כל החיים עבור אחרים – למען הסדר והאיזון העולמי, שלא יתערער ויוביל לפגיעה אקולוגית, כשעצם השאלה, החקירה והמסע המעגלי של הדבורה האוט-סיידרית מוצגת כאסורה, כטעות שרק עוררה בעיות וערערה על טבע היקום בגלל שלא שמעה לחוקים הקיימים, כי לא מדברים עם בני האדם, "האנושיים". כלומר, יש להבין כי העבודה היא חלק מהחיים, כי היצירה של מוצר למען אחרים, חזקים וגדולים ממך היא בסדר ומהווה חלק מהעניין, מדרך החיים, אותה צריך לקבל בלי ערעורים.

בארי גם שאף לעבוד בעבודה ששייכת למעמד ללא לו, עבודה שאליה נולדים ולא ממש מתקבלים – להיות טייס שעוזב את הכוורת, אוסף צוף ומאבק את הפרחים. בגלל שאיפתו הלא טבעית, הסקרנית ואף מהפכנית להתלוות ולהיות עם אנשים שאינם ממעמדו, הדברים שנוצרו הובילו, כאמור, לפגיעה באיזון האקולוגי. הוא לבסוף, כדי להרגיע את סקרנותו המאיימת, צורף בסוף לאותה חבורה כחריג, כייחודי, במעשה שמהווה למעשה קואופטציה, שמתמצה במשפט העממי "שמור את חבריו קרובים ואת אויביך קרובים אף יותר".

בארי גם מתחבר עם מישהי שלא ממעמדו, שעליו אסרו עליו להתראות ובטח שלא לדבר - עם ונסה, בת האנוש. כלומר, בארי הפר את כללי המעמדות הקיימים וניסה להתחבר עם מישהו שנמצא הרבה מעליו בהיררכיה החברתית. כתוצאה מכך, הוא ערער על הסדר העולמי וכמעט וגרם לקץ החיים בכוכב הלכת השברירי שלנו. כלומר, אנו למדים כי אסור לשאוף ליותר ממה שמאשרים לנו הנורמות והחוקים להגיע בחיים.

גם הרעיון הקפיטליסטי והמהפכה הבורגנית מהדהדים בסרט – בארי, כמו קפיטליסט טוב, מבין לפתע כי הדבורים עובדות למען אחרים בלי לקבל כל תמורה (חומרית והכרתית). לשם כך הוא יוצא במסע למען תמורה וזכויות יוצרים – הכרה בדבורים כעבדים של בני האדם האכזריים, והוא מוסיף ודורש זכויות יוצרים על כל מה שקשור במעשיה של הדבורה – שמה ופועלה.

וגם המהפכה הבורגנית מבית מדרשו של לוק מהדהדת את מעשיו של בארי, מהפכה שהובילה להכרזת זכויות האדם, אשר מתמצה בזכות ובחופש הקניין. על פי תפישה זו האדם הוא אדם בעל קניין, או אדם המסוגל לצבור הון וקניין (ר' הכרזת זכויות האדם, ולטר גראב), כפי שבארי דורש שיכירו בעבודתן של הדבורים כולן, אך מעשה זה רק מוביל חזרה לאותה הגמוניה קפיטליסטית שמשועתקת, מחוזקת ומאוששת בסרט.

ולסיום, שמו של הסרט באנגלית, ""Bee Movie, מהדהד את השם B movies, שיוחס (בעיקר) לסרטים שהוקרנו באולמות הקולנוע בארה"ב של שנות החמישים והשישים, שקדמו להקרנת הסרט העיקרי, אליו הצופים התכוונו ללכת, הסרט ההוליוודי הראשי עם הכוכבים והז'אנרים הפופולאריים. סרטים אלה היו סרטים נטולי כוכבים אך היו בהם הרבה מסרים חברתיים רבים. וכאן נוצר הקשר בין שמות הסרטים. כפי שהצגתי, "כוורת בסרט" הוא סרט עם הרבה מסרים חברתיים אלגוריים, אך הם, לצערי, מתגלים כמאוד שמרניים, שמשעתקים ומחזקים את ההגמוניה הקיימת. זאת בניגוד לסרטי B אמריקאים, שהיו גם כן אלגוריים אך הם היו הרבה יותר חתרניים. לכן, כאן נפרדים השמות הדומים, והשוני רב מן הדומות – ב-"כוורת בסרט" יש הרבה כוכבים (מדובבים), התקציבים ענקיים, ואין כל עלילה או מבע חתרני וייחודי. לעומתם, סרטי ה-"בי מוביס" היו סרטים זולים עם עלילות מופרכות, עם הרבה אלימות, מדענים משוגעים, מפלצות, אימה ובלשים שחותרים להגיע לאמת (חברתית). רובם היו סרטי אימה ומדע בדיוני מעניינים וחתרניים, שעסקו בנושאים שהסרטים העלילתיים ההוליוודיים המיינסטרימים לא היו מורשים להציג על המסכים.

ובאופן כללי, הסרט הוא סרט נחמד. מעורר חיוכים, אך אין בו יותר מידי דברים מפתיעים, דרמטיים או מותחים. כיף לשמוע שוב את ההגיות וההבעות הוורבליות הייחודיות לג'רי סיינפלד. העלילה היא דיי פשוטה, וכאמור, מאוד שמרנית באופייה. האנימציה, כרגיל, איכותית, סופר מקצועית, אסתטית וטובה.