"אני לא שם" – חייו של בוב דילן

שיר הנושא את כותרת הסרט   I Am Not There   Do not stand at my grave and weep; I am not there. I do not sleep.   I am a thousand winds that blow. I am the diamond glint on snow. I am the sun on ripened grain. I am the gentle Autumn rain.   When you awake in the morning hush, I am the swift, uplifting rush of quiet birds in circling flight. I am the soft starlight at night.   Do not stand at my grave and cry; I am not there. I did not die.   Mary Elizabeth Frye 1932.

מאפיינים דומים לאותו כתב: משכיל, מתחוכם לא קונוונציונאלי ורוב הסיכויים לא מתאר את בוב דילן לאמיתה. משימה אותה הסרט "אני לא שם" מראה כבלתי אפשרית.

קשה לומר כי הסרט עלילתי ומצד שני הוא ממש לא תיעודי. מין סרט אווירה שכזה, שגורם לך לחשוב, להיות נבוך מחוסר הבנה ואונים, משועמם לעיתים ולפתע מופתע, סרט שאתה יוצא ממנו עם סימן שאלה גדול ומביך בעת שמוטחות בפניך מהמרקע שאלות רבות חסרות מענה כגון  "מי זה בוב דילן?" ואף קשות מאלה כגון "מי אני?"

סרט, שלדעתי, דורש הכרה מוקדמת עם חייו של היוצר כקורס קדם חובה, אך בגלל השביתה יספיקו סקרנות קולנועית ורעב לתרבות אחרת.

הערה קטנה: מעתה והלאה אכתוב "בוב דילן" במרכאות כפולות כסמל לאותו דבר לא מוגדר עליו אנחנו מדברים.

בסרט, שחקנים שונים משחקים דמויות שונות, בשמות שונים וכולם לא "בוב דילן". אף על פי כן, מסמלים אלו לכאורה פנים מאישיותו: ילד שחור נודד ומוכשר כשד, זמר פולק חסר בטחון, פורע חוק פלספן בחקירה, כוכב רוק אפאטי, שחקן קולנוע מצליח חסר מצפון ובילי הנער במערב הפרוע המושחת. המשחק בסרט מקצועי ועומד איתן אל מול העלילה הנידפת. קייט בלנשט המדהימה הגדילה לחקות את "בוב דילן" בכל ניד עפעף ותנועת ידיים בעודה מחזיקה גרב בתוך מפשעתה: "זו עוזר לי ללכת כמו גבר" אמרה.

בפילוסופיה המזרחית גורסים כי ה"אני" הוא אשליה אחת גדולה. בבסיס אשליית האני עומדת התפיסה כי האני סטטי וקבוע ואילו אירועי החיים המשתנים חולפים ונעים מסביבי. לחילופין, טוענות תורות אלו, האני משתנה ללא הרף, אי אפשר להגדיר אותו. בילי הנער מסביר זאת במילותיו: "אני יכול להשתנות תוך כדי היום. אני מתעורר כאדם אחד וכשאני הולך לישון אני יודע בוודאות שאני אדם אחר. רוב הזמן, אני לא יודע מי אני."

בוב דילן מכונה בשמות וכינויי חיבה וגנאי רבים בסרט ולכולם משיב בשוויון נפש וללא תרעומת. כשנקרא "בוגד" בהופעה ב-UK הוא משיב בקור רוח "אני לא מאמין לך, אתה שקרן!". לכאורה, מדובר בדו שיח חרשים, אך אולי הדבר מתבהר בפעם היחידה בה "בוב דילן" מתעצבן: "האם אתה מאמין לדברים שאתה שר?" שואל אותו הכתב המיומן ו-"בוב דילן" משיב :"היית שואל את הביטלס את השאלה הזאת?" ויוצא מהרכב בכעס נכבש.

"אני לא שם"

לא ברור עם כותבי הסרט רואים ב"בוב דילן" תופעה עולמית ייחודית, מאין ישו קטן (הדבר בולט בסצנה אל מול פסלו של ישו) או אדם רגיל שלא מחפש דבר אלא לעשות מוסיקה. קשה לזכך אמירה ברורה שלהם עליו ואולי זהו שורש אמירתם.

אישית, כמעט לא עובר יום שאני לא שומע שיר אחד שלו. האיש הוא אגדה.

שותף הכתיבה של טוד היינס הוא אורן מוברמן. גאווה ישראלית קטנה. מוזר שלא כתבו עליו עדיין. אולי הוא לא רוצה.

במאי: טוד היינס שחקנים: קייט בלאנשט, כריסטיאן בייל, מרקוס קארל פרנקלין, ריצ'ארד גיר, הית' לדג'ר אורך הסרט: 135 דקות

לאתר הסרט (כולל טריילרים)