נשים מאחורי סורגים

מאת: יונתן נבו

יומני היקר שלום,

כבר הרבה זמן לא יצא לי לכתוב לך. תשאל מדוע? (מדוע?) זאת משום שחיי ההוללות התל אביבים נותנים בי את אות תחילתה של מחלת היאפים. אני כל כך עייף מבקבוקי עראק זולים וחיי לילה שפשוט לא היה לי זמן כלל וכלל לראות סרטים.

סרט מייצג ז'אנר סרטי "נשים מאחורי סורגים" עם פאם גריר וחברה

הגיע הזמן לתקן זאת ומהר. היום אכתוב לך על ז'אנר טראש מומלץ מאוד בשם "נשים מאחורי סורגים". מדובר בסרטים מסוג אקספולטיישן ומלשון EXPLOIT (ניצול - יא אהבל) ז'אנר מפותח בזכות עצמו שכולל תתי ז'אנר כמו: סרטי פשע שחורים ( אקשן ג'קסון, שאפט, ועוד כמה עשרות בכיכובה של המגה בייב פאם גריר) הידועים כבלקספלוטיישן או סרטי ניצול נשים הידועים כסקספלוטיישן. בתוך ז'אנר הסקספלוטיישן שוכן לו בחמימות יתר תת ז'אנר שנקרא ""WOMAN IN PRISON או בקיצור WIP ובעברית כמו שאמרתי "נשים מאחורי סורגים".

ברור שעכשיו נשארתי רק עם חבורה של קוראים חרמנים אבל זה המצב ידידי. ושוב אני יודע מה אתם חושבים עכשיו, איך זה שכל הסרטים הלא נכונים הם אלה שמגיעים לקולנוע ולסיפריות, וסרטים על נשים שמנוצלות בבית כלא במדינת עולם שלישית פשוט לא זוכים לכבוד המגיע להם............, אבל הלו, זו רק ביקורת לא באנו לתקן את כל מה שדפוק בעולם הזה. אז מה עם ברור לכולנו שאנחנו ממש לא רוצים לראות סרט על ארבע הומואים שדוחפים אחד לשני לטוסיק לביבות בטטה של אורנה ואלה ("הבועה" – ולמען האמת העיתונאית אין סצנה כזאת בסרט אבל אני בטוח שהיא פשוט נפלה בעריכה), ובמקום אנחנו מעדיפים לראות סרט על ארבעה גברים שיוצאים בעקבותיה של פיטמה בעלת סגולות מרפא וגם חרמנית לאללה  (אין עדיין סרט כזה אבל הייתם הולכים אליו הא???).

   

"אסירה מס' 701: העקרב"

                                                     

מה שמביא אותנו לביקורת על סרט יפני  מז'אנר "נשים מאחורי סורגים" בשם:

Female Prisoner #701: Scorpion באנגלית או בשם Joshuu 701-gô: Sasori ובעברית כמובן כ"אסירה מספר 701 : העקרב" (1972, סונאיה איטו, יפן).

בניגוד לחוקי הז'אנר כאן אין סוהרת לסבית וסדיסטית שמנצלת את האסירות למשחקי מין ועינויים ובכלל גם אין צוות נשי בבית הכלא בו כלואה נמי, גיבורת הסרט, הידועה בכינויה "העקרב". גם המשחק הכללי של השחקנים הוא טוב מדי (כי כל הכיף בסרטי טראש זה שחקנים גרועים). נוראה מכל העובדה שהסרט מצולם בצורה אומנותית עלאק מה שמוביל לשתי מסקנות אפשריות : האחת היא שהיפנים פשוט חייבים לעשות כל דבר הפוך כי אחרת הם לא יהיו יפנים והשנייה שהיפנים פשוט לא הצליחו להפנים את חוקי הז'אנר. רוצים הוכחה??? הסרט היה הצלחה מטורפת ביפן והוביל לשלושה המשכים כל אחד שונה יותר ומטורף יותר מקודמו. מה שמוביל למסקנה נוספת שמה שבעולם הוא שוליים ביפן הופך למיינסטרים פשוט מטורפים המלוכסנים.

הסרט למי שעדיין מעוניין מספר על נמי "העקרב" שהיא בחורה רגילה ואפילו פצצה. נמי שלנו מתאהבת בשוגימי הבלש שמנצל אותה כפיתיון לתפיסת מאפיונרים. כמובן שמאפיונרים יפנים לא ינוצחו (ובטח לא בהתחלת הסרט) על ידי בחורה יפנית, נמי נתפסת ועל הדרך כמיטב המסורת בז'אנר נאנסת. נמי מנסה לנקום על הניצול של שוגימי בפיגוע דקירה שלא היה מבייש אף פלסטיני, נתפסת, נכלאת ועוברת התעללויות שונות. בלי להיכנס לפרטים נבהיר שמדובר בבחורה הכי חסרת מזל שיש, מאלו שזוכים בלוטו אבל שכחו לשלוח את הטופס.

מכאן ועד נקמתה של נמי בשוגימי ובמאפיונרים יש הרבה דם ועירום במקלחות. אין ספק שטרנטינו צפה בסרט הזה ואף למד ממנו דבר או שניים (יותר נכון – העתיק או עשה מחווה כמו שאוהבים לקרוא לזה), אבל אנחנו למדנו שכלא נשים הוא רקע מצויין לסרטי טראש קשים.

** הכותב מתנגד לניצול נשים כלשהו ולשנאת הומוסקסואלים ומפרגן לכל סרט ישראלי באשר הוא (חוץ מ"אבא גנוב 3") ובכל אופן הכל נכתב בבדיחות הדעת. נתראה ביומן הטראש הבא!