|
|
|
|
מאמרים אחרונים של מתן אהרוני - אמנות הרמאות – פרומואים בערוצים המסחריים - "אלופים של החיים" – הנוער במצוקה ויש להחיש לו עזרה - אולפן שישי עם יאיר לפיד – מהדורה בורגנית ומרגיעה לרשימת המאמרים המלאה של מתן אהרוני |
שיעורים בקולנוע הישראלי
מתן אהרוני
כיצד להתחיל עם בחורה ולא לקבל סטירה הפרויקט שיעורים בקולנוע ישראלי הוא בעל כמה חלקים, בהם אבקש להציג כמה תובנות שנלמדו והוצגו בקולנוע הישראלי במהלך השנים. מאמרים אלו פורסמו לראשונה בעיתון הסטודנטים של האוניברסיטה העברית בירושלים, "פיהאתון".
בחלק זה רציתי לקבץ לכם כמה כללים של עשה ולא תעשה, כפי שלמדנו מהקולנוע הישראלי המתעורר שוב לחיים בשנים האחרונות (בעיקר בזכות הפקות המקור של חברות הכבלים).
הקולנוע הישראלי מהווה התרבות החיה שלנו, זה שתמיד היה איתנו ברגעים השונים, בין המלחמות, בתקופות הבגרות וההתפתחות החברתית (והאישית שלנו) ובזמנים של משברים חברתיים שונים. הוא הציג לנו את עצמנו והעניק לנו שיעורים מאלפים, מבדרים ורציניים כאחד באיך עושים דברים, מה לא עושים ומדוע.
כך נראה כי השיעור הראשון והחשוב מכל שלמדנו מהסרטים הישראלים הוא כיצד להתחיל עם בחורה ולא לקבל סטירה, שיעור חשוב שהקולנוע הישראלי מעדכנו במשך השנים:
כולנו כבר יודעים שלא שואלים בחורה אם היא פעם ראשונה בים ובוודאי שלא מציעים לה סיבוב על החסקה, כפי שהבין זאת הבחור מהים לאחר שקיבל סטירה, שריטה, איומים ומכות ממלי ומגוטה ובטח שלא מנסים בכוח בטוענה "יבוא לך דינה, יבוא לך", כפי שמתעקש גוטה בסרט על בטלנים תל אביבים בשנות השבעים ("מציצים", אורי זהר, 1972).
סרנדה נעימה מתחת לביתה של היפיפייה (הפרחה) לא תועיל גם כן, אלא תגרום לשכנים לזרוק עליכם חפצים, כפי שהבין זאת שמש בן גוריון, האלביס הישראלי הכושל שמנסה את מזלו עם מלכת הדיסקוטק בסרטם המרתק של הגששים ("שלאגר", אסי דיין, 1979). גם ריקוד "בולה בולה איפה את" לא יועיל, אלא יוביל לאשפוז כפוי בעליל, כפי שניסה ונפגע סרן שמגר עם חברתו של ג´ינג´י, יעלי היפה, בסרט המילואים האולטימטיבי ("גבעת חלפון אינה עונה", אסי דיין, 1976)
השיטה הידועה של להביא את אחיך התאום לפגישה עם הוריה של חביבת ליבך לא תמיד תצליח, כפי שהבין עזריאל לאחר שגבריאל, אחיו התאום שמעוניין לחתנו עם בת הרב, החליף עימו מקומות כל פעם במהלך הפגישה עם הרב. מחוסר התיאום ביניהם נוצר מצב שהאחד אכל בשר ("יא ווארדי איזה קציצה") והשני חלב, למורת רוחו של הרב, כנאמר: "בן נעוות המרדות, אוכל טריפה בביתי?!... אל יעצבנני חכם חנוכה, ייקחהו מביתי" ("חגיגה בסנוקר", בועז דוידזון, 1975).
גם את המשפט "תגידי לי, מה דעתך שבדרך לרופין נעלה לאיזה קונגרס קטן אצלי בבזל?" כדאי לעזוב, כיוון שהוא לא יסתיים בטוב (אלא בקפיצה החוצה של הבחורה מקומה דיי גבוהה), כפי שחווה בני השוטר עם ריקי בסרט האפוקליפטי "החיים ע"פ אגפא" (אסי דיין, 1992).
לכן כל מה שנותר כדי לזכות בבחורה הוא להיות יפים כמומו החתיך מסרטי ההתבגרות הישראליים, שמציגים את גיבורנו התרבותיים: מומו, בנצי ויודל´ה (שגם זכה למעט הערכה בזכות גודלו ("סטלה מגמרת מותק, עוד פעם מותק, שטרודל שלי מותק"), בחיפושם אחר משגלים מזדמנים ("אסקימו לימון", בועז דוידזון, 1978), להיות בעלי מבטא פרסי מרגש וחושני כמו זה של המפקד העצבני סמל שמש, בעל האון והרצון בסרט הרביעי בסדרה של דוידזון, אסקימו לימון ("ספיחס", בועז דוידזון, 1982), להיות רוחניים ומשוגעים כזידאן, שמוצא את אהבתו בחיקה של נערת ליווי בת כיתתו (ומתחיל במשפט מחץ לא באמת מומלץ: "מקבלת ויזה? כי יש לי פה רק כסף ניגרי"), או סתם סוחרי סמים בדואים עשירים כמו סמיר (שכבש את יעל במשפט: "איך זה שמלכת יופי כמוך לא סוחבת בטן גדולה של הריון מקדימה?") בסרט על חתונות, מסורתיות וכבוד מזרחי אבהי אבוד (כאמרת בתו: "אבא זה כמו אימא רק שנותנים לו כבוד"), "אהבה קולומביאנית" (שי כנות, 2004).
כדי לזכות בבחורה כנראה שצריך להיות מאצ´ואים לוחמניים כמו קרמבו, הקצין שהמתנדבות בקיבוץ נופלות לרגליו, שעה שהוא מנהל מבצע חדש עם שני אחיו: לקבור את סבתו (כפי שמכריז לאחיו "סבתא חיה מתה"). כלומר עליהם לדאוג להוציאה מבית החולים, להכין לה ארון ובור קבורה, לארגן את הפמליה ולהביאה לקבורה, והכל בתזמון צבאי בלי אף בעיה ("מבצע סבתא", דרור שאול, 1999).
צריך להיות חובבי אירוויזיונים כמו שוקי במסעו לזוגתו קוקי, כדי להציע לה נישואין ברגע הזכייה של השיר הללויה ("הללויה", דני סירקין, 2003). להיות מורים תל אביבים בפריפריה המדברית כמו המורה אסף שבו מתאהבת ניקול, העולה החדשה ממרוקו, שמנסה להתבגר בעיירת הפיתוח של האתמול ("סוף העולם שמאלה", אבי נשר, 2004) או סתם פשוט להיות ילדים טובים, עוזרים בבית ולחברים כמו שלומי, הילד הגאון שעד כה לא העריכו אותו נכון, זה שמטפל במשפחתו ולבסוף זוכה גם בבחירת ליבו ("הכוכבים של שלומי", שמי זרחין, 2003).
בקיצור, צריך לסמוך על הגורל, להיות עם קצת מזל ובעיקר לצפות בסרטים החדשים בתקווה שהם יביאו הפתרונים.
בהמשך נלמד עוד על איך לתחמן ולא לאבד את החן, מה עושים לוחמינו האמיצים ואם אתם הורים אז מה עושים עם הילדים.
|
|
