|
|
|
|
מאמרים אחרונים של מתן אהרוני - הפוליגרף – פורנוגרפיה והכלאה למען החברה - סקס והעיר הגדולה – המשולש המשפחתי המושלם - אבי ביטר חי בסרט - לביית את השונה והתנגדותו לרשימת המאמרים המלאה של מתן אהרוני |
פגיעה מיגדרית בשירה העברית
מתן אהרוני
כנראה שהדרך להצלחה בעולם המוסיקה, במיוחד בשירה, רצופה בדריכה קבועה על חצי מהאוכלוסייה. רק כך, כנראה, מגיעים להצלחה, לפופולאריות ולהשמעה בלתי פוסקת ברדיו – משמיצים את הנשים, מציגים אותן כאובייקט מיני, כמטומטמות, נאיביות, אטומות, שיפחות ומה לא, רק למען ההצלחה, והפרסום שבמקביל מגיע בלי כל דחייה. שמתי לב כי לאחרונה השירים שהכי מושמעים, הכי אהובים, הכי פופולאריים, שנכנסו לקנון השירה העברית, הם שירים מאוד סקסיסטיים שפוגעים בנשים. תחנת הרדיו המדינית הכי מושמעת ברדיו, גלגל"צ, כנראה מאוד עסוקה בבעיות של הגייה ושל טעויות לשוניות שונות, כמו המקרה של הראל מויאל, שהקליט את הסינגל האחרון שלו פעם נוספת, בלי טעות לשונית, שמתמצה במילה שהגה בצירה במקום בפתח. אך אותה תחנה עיוורת לבעיות נוספות, הרבה יותר חמורות שמתרחשות בעולם המוסיקה הישראלית, כמו הפגיעה בנשים, שמתבטאת בלא מעט שירים ישראלים חדשים. בהם הן מוצגות בצורה מבזה. התופעה אינה חדשה. כולנו מכירים את השיר שיצא אחרי מלחמת יום כיפורים על הנשים שהלוחמים מבקשים מהנשים שלא ישלחו להם עוד תחתונים, גופיות ועוגות, כי הם כבר מוצפים, שבו למעשה מצויה התפישה המדירה של הנשים והופכת אותן לרעיות טובות שמחכות בשקיקה לגברים הלוחמים, הנשים שנמצאות בספירה הביתית, אופות עוגות ודואגות לבעלים, שלוחמים בגבורה למען הישרדותה של המדינה. שירים נוספים שכאלה לא חסרים, אך נדמה כי התפישה לא השתנתה גם בימנו אלו הליברליים והשוויוניים, אלא היא רק מוסיפה ומחמירה, כשנדמה כי כדי לחזור חזרה או להגיח למרכז הבמה יש לשחרר שיר סקסיסטי. כך למשל הזמר שלומי שבן חזר לאחר שנים של שקט מסחרי עם השיר "אינטואיציה", שהוא שיר מאוד סקסיסטי, שמספר על בחורה טיפשה שלא מבינה אותו, שאותה הוא מנצל למין ומקווה שתבין כי הוא לא מעוניין עוד בה. אך היא בשלה: לא אינטליגנטית בכלל, שאותה הוא מנצל לרעה. אריק ברמן הפך מפורסם ומוכר בציבור בזכות שירו על הבנות שאת שמן אינו זוכר, השיר "המתוקות האחרונות", שהיו לתקופות חברות שלו, עד שהתעייף מהן ואותן זרק, כמו זו האחת שדרשה לבחור בין כדורגל לה, זו שאת שמה הוא לא זוכר. ואם כבר מדברים על שמות, אז כבר משמו של השיר מובן מה יחסו לנשים. ואם לא הבהרתי עצמי מספיק, הנה דוגמא מבית של שיר זה שמבהיר כיצד לראות ולנהוג בנשים, אם רוצים להיות קולים כמו אותם מפורסמים: "האחרונה לא חשובה אבל דוגמא טובה, כך גם השיר המפורסם של חובבי ציון, "רוצה בנות", שהפך אותם למפורסמים ומוכרים, לא עושה טוב לבנות, ששרות ורוקדות אותו בהנאה בכל מסיבה או בכל השמעה בדיו או בנגני המוסיקה. בשיר זה הבנות הופכות להיות אובייקט מיני, מהוות פנטזיה בלתי ממומשת, עבור הבתול ששר את השיר מנקודת מבטו החרמנית, הסקסיסטית. לכן, למרות שהכל הוא בדמיון, זוהי המחשבה שמוצגת לרעה, כפי שמתבטאת היטב בבית הראשון בשיר: "רוצה בנות רוצה את דנה טלי ושרון שירים מסגנון ההיפ הופ מתמחים בסקסיזם, כשנראה כי זה עיקר תוכנם, למרות שבמקור היו הם צריכים להיות ביקורתיים, עם שירי מחאה פוליטיים ואנטי ממסדיים, כפי ש"הדג נחש" עושים: כך מכופף הבננות של שב"ק ס' לא תורם לנשים בחברה, כשהמכופף המקורי, בשיר המקורי של אריק איינשטיין, היה מעין חייזר, שכנראה באמת כופף את הפירות הצהובים הללו, אך שבק ס' פירשו את המכופף בצורה אחרת- כרב שגל שעושה בנשים כרצונו, כפי שהבית הראשון מתחיל בסקסיזם, שמוסיף וממשיך בכל השיר: "כן, אני המכופף ששובר את הבנות
גם סאבלימינל טוען ב"הפינאלה" שהוא שם טבסקו על קונדום, כדי לחמם את הבנות שאיתן הוא שוכב. כלומר, גם הן מוצגות כאובייקט מיני שנתון לחסדיו. וגם את הפמיניסטית שטענה שהיא לא עובדת בשביל אף אחד, סי היימן, הוא טוען שהוא יכול לבטל או יתר נכון, להעביד, כפי שנאמר: "שם טבסקו על קונדום - בנות אומרות גם השירים המזרחים, שלכאורה ובדרך כלל מחמיאים לנשים, לא בהכרח תמימים, כמו השיר של הזמר המוכר, עידן יניב, "את יפה", שטוען כי האישה שלו לא יודעת שהיא יפה (מבפנים). כלומר, הוא מתייחס אל ומדבר על האישה על פי מראיה בלבד, כיוון שאלה הם הקריטריונים לקביעה, מראה פנימי או חיצוני, של אישה, שלא מודעת כלל לעצמה, אלא הוא צריך להגדירה על פי ערכיו שלו. ומלבד זה, בשיר זה, כמו שירים רבים נוספים, הוא זה שנותן את העצות ו/או ההוראות כיצד על האישה שלו להתנהג ולעשות, הוא שמגדיר אותה, ובכל זאת ולמרות הכל הוא רוצה לראות את גופה בבגדים צמודים: "את לא צריכה להתאפר, גם מרקידת החתונות, שרית חדד, שרה ב-"חגיגה" על הבחורה שצריכה לשתוק ולהיות במטבח. ייתכן ומדובר על הפוך על הפוך, כלומר, שיר שהוא פרודיה על התפישה הסקסיסטית הזו, אך הוא רק מוסיף ומחזק תפישות ואמונות של האנשים שחושבים ומחונכים לחשוב כך. ולדוגמא, הפזמון בין שני הבתים: "בחורה מבית טוב צריכה להיות יפה, בחורה מבית טוב צריכה לדעת לבשל גם מצב הפוך הוא לא לטובה, כפי ש-דנה אינטרנשיונל ב"לאב בוי" מציגה, אלא הוא ממשיך את אותה מגמה של לראות את האחר בעיניים של אובייקט מיני ולא לראות באדם שמולך סובייקט שלם ומלא, שאינך צריך לחשוב מה לעשות בו למענך, למען עינוגך בלבד. לכן, במצב זה, לא נראה שינויים גדולים. ובכל זאת ישנם לא מעט זמרים חדשים וותיקים שנמנעים מתפישות אלה, שמצליחים להתברג לרשימות השירים גם בלי סקסיזם ופגיעה בנשים, אלא הם מתעסקים עם עצמם, מצבם וסביבתם, כמו שירו החדש והטוב של בועז בנאי, "תנופה". |
|
