חלום ליל קיץ- מנדלסון- התזמורת הקאמרית הישראלית-מוזיאון ת"א

מאת: אלי ליאון

ביום חמישי כאשר באנו לשמוע במוזיאון תל אביב קונצרט בביצוע התזמורת הקאמרית הישראלית ומקהלת מורן מורכב כולו מיצירות מנדלסון חיכתה  לנו הפתעה גדולה שהתבררה כמשמחת ומהנה ביותר.

המנצח שהיה צריך לנצח על הקונצרט חלה והתזמורת נאלצה לחפש מחליף ברגע האחרון

היא נזכרה שכמה חודשים לפני כן ניצח עליה בפסטיבל כנרים בחור צעיר בשנות העשרים המוקדמות שלו, הזעיקה אותו באופן דחוף ולמרות שלא היה זמן לחזרה הסכים וניצח על המוסיקה למחזה "חלום ליל קיץ" מאת שיקספיר בשלמותה.   

המנצח דניאל כהן. צילום: אלי ליאון

אין לי ספק שהוא יהיה כוכב עולה בשמי הניצוח.

כפי שאמרתי, ללא כל חזרה מוקדמת עם התזמורת, הוא  ניצח ביד בטוחה, במרץ, חן ותנועות ידיים נהדרות, כאשר כל הגוף אצלו לקח חלק בהבעת, הבאת והדגמת המוסיקה בניצוח.

כהן מנצח צעיר ונמרץ עם מרץ נעורים הפיק מהתזמורת צלילים נהדרים. היא שמחה לנגן עמו ונשמעה לו היטב.

אין לי ספק שעוד נשמע ממנו רבות

השנה אנו חוגגים 200 שנה להולדתו של מנדלסון ובקונצרט שמענו שלוש מיצירותיו.

לאחר הרצאה מצוינת על מנדלסון ויצירתו מפיה של הכנרת חיה ליבני שמענו שני מוטטים

מוטט לפי הפרוש הנפוץ הנה יצירה כנסייתית לא גדולה ללא ליווי כלי נגינה הכתובה בסגנון קונטרפונקט.

פירוש המילה מליטינית הוא "לזוז" או "להזיז" דהיינו היצירה מתארת תנועת הקולות זה לעומת זה.

שני המוטטים שהושמעו "ענני,אלהים" ו-"השבח לאל" עובדו על ידי נגן הויולה הראשון של התזמורת אריה בר-דרומא.

ניצחה על התזמורת שלא כמתוכנן, בגלל המחלה של המנצח המיועד, מנצחת המקהלה ומנהלת המוסיקלית שלה נעמי פארן שגם הכינה את המקהלה היטב.

מנדלסון נולד יהודי ואביו, מטעמים של כדאיות וכדי לקדם את הקריירה של בנו, הטביל אותו לנצרות הפרוטסטנטית כאשר היה בן 7.

מנדלסון כתב את המוטטים כמוסיקה נוצרית לנזירות .

שירת המקהלה הייתה טובה מאוד. היא שרה כקול אחד אחיד וחזק. המקהלה מורכבת מכ- 35 איש כאשר פרט לשניים כולן בנות. הסולניות הדס פארן-אסיה, הגר שרביט, ענת ונגר ו-אנה נובגורודסקי היו טובות מאוד וקולן נעים מאוד.

אלכס אנסקי. צילום: אלי ליאון

היצירה המרכזית של הערב הייתה המוסיקה מתוך חלום ליל קיץ בשלמותה עם אלכס אנסקי כקריין.

מנדלסון בהיותו בגיל-17 אהב מאוד לקרוא את שיקספיר וכתב פתיחה ל-"חלום ליל קיץ". 17 שנה לאחר מכן לבקשת מלך פרוסיה השלים את היצירה לכבוד חנוכת תיאטרון בפוטסדאם וכתב עוד 12 קטעים נוספים.

הסיפור הוא בעצם סיפור אהבה, קומדיה המתרחש באתונה וביער סמוך כאשר כולם זוכים לבסוף  באהבה הרצויה להם. 

נגינת התזמורת הייתה מצוינת והיא הוכנה היטב.

היא ניגנה ברגש ובאחידות.

היצירה נוגנה בקצב מהיר יותר מהמקובל ,דבר שהיה מאוד לטעמי והנאתי הייתה שלמה, אך ודאי יהיו שיאמרו שקצב זה פגע קצת ברומנטיקה שביצירה.

אלכס אנסקי קרא בקול הרדיופוני המוכר שלו בפיוט ובהדגשות ברורות ונכונות בקטעים השונים להנאת הקהל.

אנסקי חיקה את החמור בכישרון כחקיין אמיתי וטוב.

לעתים רחוקות מושמעת כל המוסיקה מהמחזה כולל המלל ובדרך כלל מסתפקים בסויטה ממנה או בהשמעת הפתיחה,מרש החתונה ועוד כמה קטעים בודדים.

היה זה רעיון טוב לציין כך את 200 שנות הולדתו ורעיון זה הוכתר בהצלחה גדולה כאשר האולם היה מלא עד אפס מקום והקהל הריע ממושכות למבצעים בתום הביצוע.

היה זה קונצרט מעולה מכל הבחינות .

לראות או לא לראות: כדאי היה לבוא ולשמוע.