על "מסודרים", מסיבת העיתונאים של ועדת זיילר, פרסומות ופרומואים – כמה הגיגים

מאת: מתן אהרוני

"מסודרים"

 הסדרה "מסודרים" (ערוץ 2, קשת, 21:00) מתגלה כיופי של סדרה. אין בה שום דבר מיוחד, אך יש בה קסם אחד שמשפיע על כולם – היא מדברת, מתייחסת ומציגה לראווה את החלום הישראלי.

ארבעת החברים העשירים שזכו בכמה מליונים ואולי יאבדו אותם בכמה ימים. "מסודרים"

הסדרה, בגדול, מציגה את סיפורם של ארבעה חברים, בעלים של חברת סטארט אפ בשם גימאליה שנקנתה ב- 217 מיליון דולר ומציגה את הימים שלאחר הקנייה. החברים הם גיא פוגל, המנכ"ל (אסף הראל), סמנכ"ל השיווק תומר לוי (אסי כהן), המתכנת הראשי ארז קליינר (ערן זרחוביץ´) והמעצב ברלד (מאור כהן.(

הפרק הראשון בסדרה היה על זה החלום. החלום בכלליות הוא, כידוע, להצליח, אך החלום הישראלי הוא יותר ספציפי ומיוחד- למכור חברת "סטארט אפ" לחברה הרבה גדולה. בכלל, המילה הזו, הזרה, "סטארט אפ" (חברת "הזנק" בעברית תקנית) היא מילה שמובילה כל ישראלי לחשוב עליה ולהכריז בגאווה את שמה לא פעם. בעצם היא עולה לאוויר כל פעם שאותו ישראלי חושב שעלה על איזה פטנט עולמי שמעולם לא חשבו עליו והוא יעשה מיליונים של אנשים מאושרים, ולו הוא יטפיח את הכיסים בכמה שטרות נוספים, אך הוא מתעצל לחשוב על עוד צעד אחד קדימה ושוכח מההמצאה הגאונית כבר אחרי שנייה, שכנראה נסתדר בלעדיה בלי בעיה.

אז כן, אחרי "מיריבליס", שהחלה בעיצוב החלום הזה, של צעירים שגורפים מיליונים, הופיעה גם תוכנית ישראלית שמציגה את העולם הדמיוני הזה של אותם צעירים חכמים וקצת הזויים, שהגשימו את החלום הישראלי. 

אך אולי בהמשך לחלום, הסדרה גם תציג את שברו – כיצד מפסידים בכמה מהלכים את כל הרווחים הלא נתפשים, שהגיעו "לפתע" (לאחר 10 שנים של עבודה) והפכו עולמות עבור אותם צעירים שאפתניים. אך גם זה, ההפסד המהיר, הוא מתכוון בטוח להצלחה בקרב הצופים – אם לא יצא מזה דרמה, שתזיז לכולנו משהו באזור הרגשות או אפילו קצת בשק הדמעות, אז לבטח הקנאה של אלה שלא זכו להגשים את החלום הישראלי תסופק והם יצאו שמחים מזה שלא זכו להגשים את החלום, שרק מביא לבעיות – כמשפט המפורסם שמרגיע ומרדים רבים וטובים – "מרבה נכסים מרבה דאגה".

על פי הפרק הראשון נראה כי זהו הכיוון – שבסוף ירגיע את כולנו, שנשמח לאיד, על שלא זכינו לכמה מאות מיליונים, שיהפכו אותנו בסוף לאומללים – מתברר כי בפרק אחד הח´ברה בזבזו 10 מיליון דולרים (אגב, האם 217 מיליון זה לפני מיסים. לדעתי כן, כך שיש עוד קצת פחות בכיסם), כפי שמגלים באתר של הסדרה. נחכה ונראה בפרק הבא כמה מיליונים נוספים יבוזבזו בכמה רגעים.

לצפייה בפרק הראשון

מסקנות דו"ח ועדת זיילר

אהרונישקי מדבר על אחד "הכוכבים" ששמם הוזכר בועדת זיילר, קארדי,  בחדשות ערוץ 2

צפיתי במסיבת העיתונאים של ועדת זיילר, ששודר בשידור חי בשעות הצהריים. המסיבה הייתה פשוט משמימה. משהו שהזכיר לי יותר מכל את פסטיבל מספרי סיפורים, שנדמה כי הוקדם לשעות הצהריים המוקדמים.

השופט, יושב ראש הועדה, ורדי זיילר, פשוט ישב וסיפר בפרוטרוט על כל התהליכים השונים, הסיפורים, הטיעונים, וגם הוסיף כמה הגיגים, לתחקירים שנעשו במשך אי אלו חודשים. זיילר היה מעט מבולבל, החסיר לא פעם מילים, אולי התרגש או פשוט כך הוא עושה כבר שנים. הוא מתגלה כבחור נחמד ולא מזיק, אדם כאחד העם. אך במסיבת העיתונאים הזו הוא פשוט הרס לי את כל ההילה שהייתה לי לגבי שופטים ולגבי ועדות כאלה: לא הייתה הרגשה של קדושה, של בהירות ומקצועיות בלי רבב, לא היו אמירות גאוניות ולא מסקנות מפתיעות. המסיבה פשוט הזכירה שיעור משעמם של מרצה בלי כישורים של רטוריקה טובה.

המסיבה הייתה בעיקר משעממת נורא. כדי לא להרדים את הצופים, הורו מדי פעם על הצלם לעשות סיבוב עם המצלמה כדי ליצור קצת עניין, אך גם שם נראו העיתונאים כי הם מאבדים עניין.

הדרמה הגדולה הייתה בזכות הכותרות שהעניקו הערוצים בתחתית המרקע כדי להבהיר ולסכם בשורה מה שזיילר אמר בהמון מילים וסיפורים מתמשכים ומסתבכים. כך התגלה כי ערוץ 10 היה יותר דרמטי ומעניין ממתחרו בערוץ השני – ערוץ 10 טען בכותרת: "זיילר על קראדי: אדם כזה לא יכול לשמש כמפכ"ל משטרה". לעומת זאת, ערוץ 2 היה יותר מעודן, פחות דרמטי וקיצוני – בערוץ 2 נכתב בקטן כי השופט זיילר דורש להדיח את המפכ"ל. חברי הועדה החליטו לא להאריך את הכהונה.

עברי לידר – עבר ל"פלאפון"

עברי לידר עבר לפלאפון. מתוך אתר פלאפון

מתוך הפרסומת החדשה של פלאפון מתגלה כי עברי לידר ערק למתחרים – לא, לא עבר חברת הפקה אלא עבר מחברה סלולארית אחת לשנייה– לעברי כנראה אין בושה. אם מציעים יותר אז למה לסרב.

עברי לידר התחיל ב"סלקום" ועורר זעם רב על המסחור של התעשייה. המוסיקה נוצלה למטרות זולות של מכירות של רינגטונים, שהופכים את האומנות לכמה צלילים נבובים. כעת הוא פשוט עבר לחברה מתחרה במקום להבין מה עושה החיבור המוזר בין חברות סלולאריות למוזיקאים ישראלים – הופעות הופכות להיות משויכות לחברות מסוימות – בטח בקרוב לקוחות "פלאפון" יוכלו לרכוש בלעדית כרטיסים להופעות שלו - והרינגטונים ימשיכו להשחיר, לקצר לכמה שניות ולעוות את השירים.

כנראה שככה זה שמורידים שירים באינטרנט בלי לשלם תמלוגים ואין לזמרים כסף להפקות חדשות, בלי להסתמך על כל מיני ספונסרים סלולאריים.

הקוביות החדשות של "רשת"

קיוב - סרט האימה.

הזכיינית של ערוץ 2, "רשת", פתחה השבוע בפרומו חדש ומעניין מטעמה ועל עצמה – קוביות שבפנים נמצאות, עומדות, רוקדות ומפזזות הדמויות והכוכבים של כל מיני תוכניות שמשודרות בימים של הזכיינית "רשת". יש שם את יאיר לפיד, כוכבי "רוקדים עם כוכבים", את קושניר, את כוכבי "מרחק נגיעה" ועוד.

אך טעם רע יש לקוביות אלה – הן מזכירות, למי שמכיר וראה, את סרט המתח והאימה, "קיוב", שם האנשים שנכלאו בפנים לא מצליחים לשרוד יותר מכמה וכמה רגעים מעוררי פחד ואימה מאוד לא נעימים.

אני מקווה שאנו, הצופים, לא מדומים או מסמלים את אותם אנשים מסכנים שנכלאו בלי ברירה ובלי יכולת לצאת מהקוביה. שם הם נאבקים למען הישרדותם, בלי להיפגע מהמלכודות השונות שאורבות בתוכן בלי כל הרתעה.