מחבר: דליה רביב
תאריך: 06-02-08 00:17
נראה שכותב המאמר לא פגש מימיו חולה אצהיימר אמיתי. כל מי שליווה מקרוב חולה אלצהיימר יכול רק
לגחך על האופן המלאכותי והמתקתק שבה הנושא הועלה. ולא שאני מצפה לסרט דוקומנטרי בנושא. רק
להתמודדות אמיתית ואמיצה עם המחלה הנוראה הזו. אבל כשנראים כמו ג´ולי כריסטי, מתברר שיש חיים
אחרי האלצהיימר וגם פוגשים אהוב חדש. הו איזה אלהציימר נפלא!
ובאשר למשחק, חוץ מדוקקיס, שכנראה לא יכולה שלא לשחק טוב, שאר השחקנים בסרט, ובעיקר השחקן
שמשחק את בעלה, פשוט מגוחכים. כריסטי תמיד נראית נפלא והיא גם מתייסרת באופן פוטוגני, אבל מה
לעשות, חסר לה העומק לעצב מצב שהוא באמת טרגי.
|
|
