מחבר: יפעת אריאלי
תאריך: 06-17-08 10:23
הסרט מראה בבהירות רבה את האכזריות של הנאצים, גם אם קבוצת הזייפנים חיו בתוך חדר סגור, היה
ברור מה קורה מעבר לקיר, גם אם לא ראו זאת נכחה. הסרט מציג פאן חזק מאד של התלבטות ויסורי מצפון
בין הצורך של הפרט, האדם היחיד להישאר בחיים בכל מחיר, גם אם זה כרוך בלשרת את מכונת המלחמה
הנאצית, הקונפליקט בין ברגר לסאלי היה ברור ומומחש ואל אף זאת אף אחד לא בגד בחברו, הנאצים
מוצגים בדיוק ובאופן בוטה באכזריותם והשפלותיהם את היהודים . חשים את החרדה המלווה את הקבוצה
בכל רגע, את זמן החיים השאול ההולך ואוזל. הסרט ראוי לאוסקר , ראיתי אותו בנשימה עצורה, הוא
היה מהפנט, כואב ועצוב ומעורר מחשבות, לאף סרט אחר לא היגיע לקבל פרס אוסקר מלבדו, (במיוחד
ראוי לציון משחקו של קרל
מרקוביץ בתוך השחקן הראשי - שהיציג בצורה מושלמת את הטיפוס הבוהמיין, הספסר, הזייפן אל מול אדם
בעל יצר הישרדות חזק אבל אנושי על בלי די). מומלץ ביותר!!!!
|
|
