מחבר: אבנר לבבי
תאריך: 01-31-11 09:57
הספרי לא הצליח להתאפק והכניס להצגה כל סטיגמה ידועה, ולא הצליח להימלט מהבחירה של הצגת העשיר
המושחת כיהודי דתי. הספרי רצה להסוות את הצעד הזה שלו, ולכן העמיד מול משפחה זו משפחת ניצולי שואה
שומרי מצוות. אולם ההבדל ברור, בעוד ניצולי השואה מוצגים כמסורתיים אשר לא מחצינים את שמירת
המצוות שלהם, והם אנשים מוסריים וצנועים, הרי שמשפחת העשיר היא משפחה חרדית חסידית שמתנהלת לפי כל
כללי הסטיגמה על הבורגנות של החרדים.
משפחת לבבי משפחה רוויזיוניסטית, אשר מתנגדת להסכם השילומים, ומתרגשת מהמצעד הצבאי ומהאיפריה
שלאחר ששת הימים. אולם הספרי לא הצליח להתאפק והכניס את סיפור ה"כיבוש", כאשר מר לבבי מעריץ את
בנו אשר הציל ילדה ערביה מאימת הכיבוש. לבסוף עוד מתברר שגם יעקב חויניק התדרדר לשחיתות המוסרית
שלו, לאחר הכיבוש, והנה עוד רמז לדעה המופרכת "הכיבוש משחית".
מסתבר שהספרי לא לחשוב מחוץ לקופסא, ולשבור את הפרדיגמה שעולם האומנות הישראלי שבוי בו, גם הוא
כמו אחרים, יציג תמיד את החרדי כמושחת רודף הבצע, אשר למעשה גם הוא קורבן של הכיבוש.
האם יש סיכוי לרנסנס חשיבתי באומנות הישראלית?
|
|
