"קברט" - תיאטרון הספרייה 2009- בית צבי, תיאטרון רמת גן

מאת: אלי ליאון

חלק מהצוות בהפקות העבר התחלף אך הרמה והביצוע נשארו בדרגה גבוה מאוד.

זאת הפקה זורמת,שוטפת,השזורה בפזמונים חלקם ידועים מאוד המבוצעים היטב וריקודים נאים וטובים בכוריאוגרפיה מלאת סקסיות בחן.

הפקה זו רצה בתיאטרון הספרייה כבר מעל לשש שנים ואין לי ספק שתמשיך לרוץ ולחזור מדי שנה או שנתיים.

קליף - סופר אמריקאי (דודי פרידמן) מגיע לברלין לכתוב רומן על העיר בשנות ה-30 ערב עליית הנאצים לשלטון.

ארנסט (טל וייס) אותו פוגש קליף ברכבת מביא אותו לקברט שם הוא מתאהב בסאלי (עדי כהן) זמרת קצת מופקרת בקברט. הוא שוכר בהמלצתו חדר אצל גב' שניידר (דליה פרידלנד).

קליף רואה כי המפלגה הנאצית השפעתה מתגברת. ארנסט מייעץ לגב' שנידר לוותר על הנישואין כי שולץ אמנם גרמני אך יהודי.

סאלי המתגוררת עם קליף נכנסה בינתיים להריון וקליף מציע לה לקחתה לארה"ב. היא מחליטה לעשות הפלה ולהמשיך בקריירה שלה ולא לנסוע וקליף חוזר למולדתו-אמריקה.

ראשית כל זה מחזמר עם תוכן והמלל איננו בא רק כדי לקשר בין הפזמונים והריקודים אלא הוא חשוב ומתאר את השינוי החל בברלין עם עלית כוחה של המפלגה הנאצית בגרמניה.

יש בו סיפור מציאותי מהעבר הלא רחוק, אנושי ומרגש מאוד.

זהו מחזמר שיש בו הן מהבידור והן מהדרמטיות והמציאות שהייתה.

שלא כמקובל במחזמרים הסוף כאן אינו עליז.

יחד עם זאת המחזמר שזור בשירים עליזים (מוסיקה-ג'ון קאנדר - פיזמונים פרד אב) ריקודים קצביים, סוחבים מעולים ובמידה מסוימת לא שגרתיים (כוריאוגרפיה-עוז מורג) ותפאורה יפה אך צנועה בהתאם למגבלות התיאטרון (במבי פרידמן).

הבימוי של ארתור קוגן אינו מאפשר לך להשתעמם ולו לרגע. המחזמר תורגם בצורה נהדרת על ידי אהוד מנור.

משחקו של המנחה (צביקי לוין) מעולה. הוא כריזמטי, מקסים, יודע להנחות, לשיר,

לשחק, לבדר. מלא מרץ ואנרגיה, סקסי עם נוכחות במה מרשימה. שחקן עם כשרון רב.

סאלי- (הפעם עדי כהן) יש לה קול נעים, יודעת לשחק, אקסצנטרית במקצת, חוצפנית, אוהבת אך אינה מותרת על הקריירה שלה ומולדתה.

פרויליין קוסט (ברייני פירסטנסרג) טובה מאוד, רב גוונית ויודעת להציל את המצב ברגע הנכון.

קליף (דודי פרידמן) הוא בהתחלה תמים אך מהר מאוד רואה את המציאות החדשה ופועל בצורה הגיונית בהתאם.  משחקו שקול מחושב כפי שמחושבים צעדיו. סנטימנטלי בשומעו שסלי בהריון ומוכן לכל כדי שהילד יולד גם אם אינו בטוח במאת האחוזים שהוא אביו.

ארנסט  (טל וייס) יודע לשכנע ורואים את המהפך שחל בו עם עלית כוחה של המפלגה.

דליה פרידלנד הייתה מעולה. נעים היה לראותה משחקת את תפקיד פרויליין שניידר בחן בהתחשבות וברגש. היא הוכיחה שוב שכוחה עדיין עמה ואין קשר בין הרגשה וכשרון לגיל כרונולוגי.

אלברט כהן טוב מאוד בתפקיד המחזר מלא רגש ואהבה, חינניות, ג'נטלמניות וכשרון. משחק רגשני ויחד עם זאת נימה קטנטנה של הומור.מלא מרץ, כוח וחן . ראית המציאות של שולץ תפקיד אותו מילא לא הייתה הצד החזק שלו.

הלווי המוזיקלי היה חי ובוצע היטב על ידי 5 נגנים בכלים שונים.

לראות או לא לראות: שעתיים וחצי של הנאה שלמה בביצוע מקצועי תוסס של כוחות צעירים בתגבורת שחקנים ותיקים לא פחות תוססים, חן נעורים ומרץ רב. מומלץ ללא כל הסתייגות!