פסטיבל הצגות ילדים הבינלאומי ה- 19- תיאטרון חיפה

מאת: אלי ליאון

בחול המועד פסח משך שלושה ימים מ 11-13.4.09 מתקיים פסטיבל חיפה הבינלאומי ה19 להצגות ילדים.

השנה יוצגו בו 80 הצגות ביניהן 6 הצגות במסגרת תחרות,הצגות אורחות, מופעי חצות ב-5 מקומות וההצגות ב-8 אולמות שונים במתחם הפסטיבל בתיאטרון חיפה.

"פרח של אגדה"

יהיו בו הצגות ילדים בבכורה עולמית, תיאטרון קרקס מאנגליה, תיאטרוני בובות וכו'.

התכנית עשירה ומגוונת שתספק כל טעם.

חבל שבמקביל לפסטיבל זה, שהפך לפסטיבל הילדים המרכזי להצגות ילדים, מתקיים עוד פסטיבל ילדים , אם כי בעיר אחרת.

ראיתי 4 מתוך 6 ההצגות המתחרות.

בכולן ניכרת ההקפדה בצד החזותי של ההצגה, המשחק שהנו טוב מאוד והבימוי שהוא קצבי, רענן מלא המצאות קטנות ומתאים לקהל היעד דהיינו ילדים בגילים שונים.

מההצגות שבתחרות הספקתי לראות, כאמור, ארבע. כולן טובות מאוד,  מוגשות היטב, מגוונות ונוגעות בנושאים שונים.

אומר כמה מילים על כל אחת מהן לפי הסדר בו הייתי רוצה לראות את ההצגה פעם שנייה.

"פרח של אגדה"

 המוטו שלה הוא כוחה העצום של האמת.

כתב ניל צ'רנוביץ, ביים רועי שגב, התפאורה ניב מנור, התלבושות לאה שץ, תאורה חיים בארי, מוסיקה בן זיידמן וכוריאוגרפיה מוריה זרחיה.

אני מציין את כל המרכיבים הללו עם שמות היוצרים כי כולם היו חשובים להצלחת ההצגה וכולם ביחד יוצרים הצגה שהיא נהדרת מכל הבחינות.

"סוד האגם המלוח"

זאת הייתה באמת חגיגה של צבע, שירים יפים, רעננות, ביצוע מצוין עם מוסר השכל האומר- המנצח הוא זה שאומר את האמת.

מלך מחפש יורש באין לו בנים ועורך תחרות בין בחורי הממלכה. מי הזוכה?- לכו ותראו.

ההצגה השנייה בתור היא "סוד האגם המלוח"

מחזה ובימוי הדס גלבוע קריידלמן.

היא מלאת תנועה, תעלולים נחמדים, ביצוע טוב ותלבושות יפות. הרעיון הוא שגם השונה אינו צריך להתחבא כאשר יש לו חברים.

אם ההצגה הייתה מוצגת למבוגרים אפשר היה למצוא בה גם מסר פוליטי. המרגיש מקופח ולא טוב לו , אם יעשה מעשים שיפריעו לאחרים, אינו יכול למצוא מנוח וגם לו לא יהיה טוב. אין צורך לבנות חומה מסביבו אם יוצרים קשרי ידידות ומפסיקים את ההפרעה. על ידי כך כל הצדדים יוצאים נשכרים...

"סיפורו של הפר פרדיננד"-

עיבוד, בימוי ומשחק רינת שטרנברג.

ההצגה מתרחשת בבר של תיאטרון חיפה שקושט במיוחד להצגה זו - מאור צבר, שיר קרמן - והפך למועדון פלמנקו. יש בהצגה ריקודי פלמנקו- עדי שרז, משחק מצוין של רינת ומוסיקה ונגינה טובים-שלומי מור.

"סיפורו של הפר פרדיננד"

הפר אהב להריח פרחים ולא להלחם.

"הרפתקאה בקרקס"

ההצגה מתקיימת באוהל קרקס שנבנה במיוחד.

זאת הצגה ששמה את הדגש על דמויות מהקרקס, תנועה, תעלולים, דמויות מצחיקות. לפעמים גם הברקה כגון- הנה הוא מדבר ויש לו מיקרופון - סליחה זה הזנב שלי.

הצגה קרקסית עם מוסר השכל חלש, שלא יובן על ידי ילדים קטנים.

גם כאן הייתה הקפדה על התפאורה (ערן עצמון), תלבושות (כנרת טופז) ,כוריאוגרפיה (שרון גל) ומשחק טוב .

כיצד יודעים אם ההצגה "דיברה" אל הילד ומתאימה לו?

אם הילדים זזים כל הזמן, קמים, שומעים לחישות, המבט מוסט לצדדים ולא אל הבמה אז היא לא הצליחה לעניין אותו ולרתקו.

בכל ההצגות שראיתי תופעות אלו לא היו.

"הרפתקאה בקרקס"