כרמן- ביזה- האופרה הישראלית

מאת: אלי ליאון

אמש ראינו את הבכורה של ההפקה הרביעית של האופרה "כרמן" באופרה הישראלית.

בין הארבעה היו הפקות מודרניות, ניסיוניות וכו'.

הפעם זו הפקה קלאסית שביים ג'יי נייטן סמית והמבוססת על ההפקה המקורית של פרנקו זפירלי במטרופוליטן אופרה בניו יורק.

כידוע הבכורה של "כרמן" שהתקיימה בפריז ב-1875 נכשלה לחלוטין וביזה נפטר שלושה שבועות לאחר מכן בין השאר מצער על הכישלון.

מיד לאחר פטירתו כרמן הוצגה בבירות אחרות בעולם וזכתה להצלחה שנמשכת עד היום.

כרמן נחשבת לאחת האופרות המפורסמות והפופולאריות ביותר .

"כרמן" - רינת שחם.

יש כמה גרסאות לאופרה. לפעמים היא מבוצעת עם דו שיח רב בדיבור ולפעמים עם רציטטיבים שנכתבו מאוחר יותר על ידי אחר. הפעם הגרסה המבוצעת היא עם דיבור בשירה-גרסת הרציטטיבים.

ההפקה הנוכחית הנה כאמור בעקבות המטרופוליטן כאשר התפאורה והתלבושות יוצרו במשותף.

זאת הפקה מרשימה , מושקעת מאוד, חזותית וצבעונית ביותר. אתה מפעיל במידה שווה הן את האוזן והן את העין.

לגבי העין ההנאה מלאה.

תפאורה-התאמה ועיצוב של ניצן רפאלי מקסימה. היא מתחלפת בכל מערכה (4), ריאליסטית מאוד ונותנת גם הרגשה של עומק במה ללא סוף.

משתתפים בהצגה שלושה סוסים שאינם מתביישים להטיל את גליליהם בדיוק באמצע הבמה, כאילו הדבר מכוון, דבר המתחזק מהעובדה שהמנקים לא מיהרו לנקות מיד את הבמה...

התלבושות מהתקופה (אנה אנני) נהדרות, מגוונות, מתחלפות לעתים קרובות ומאוד אסטטיות.

מעצב התאורה, ג'ף האריס, היה טוב פרט למערכה השלישית בה הבמה לא הייתה מוארת מספיק ובהתחשב שלפי התוכן הרבה לא מתרחש בה הורגשה עייפות מסוימת בקהל לאור האור החלש.

יש באופרה הרבה סצנות המוניות נהדרות ולפי הפרסומים משתתפים בהפקה כ-500 זמרים, שחקנים רקדנים וסטטיסטים.

אין אופרה צרפתית ללא מחול וכאן הכניס ביזה ריקודי פלמנקו שבוצעו בארץ ע"י תיאטרון מחול הפלמנקו של נטע שיזף. הביצוע היה טוב מאוד, צבעוני וקצבי כאשר כל הלהקה רקדה בלהט הפלמנקו.

באופרה השתתפו שתי מקהלות ,מקהלת בת קול הצעירה, בה הופיעו בחן הילדים שהיו מקסימים ו"גנבו" את ההצגה במערכה הראשונה.

כן הופיעה מקהלת האופרה המורחבת בהדרכת ישי שטקלר שהייתה טובה מאוד.

תזמורת האופרה-התזמורת הסימפונית הישראלית ראשל"צ הייתה שותף פעיל וראשי להצלחת האופרה.

היא השמיעה את הצלילים המוכרים והאהובים של ביזה בדייקנות, בצליל יפה ובצורה טובה מאוד.

המנצח, עמנואל ז'ואל-הורניק, ניצוחו היה שקט, קונבנציונאלי ביותר, לא התבלט חיצונית והקדיש את כל תשומת לבו למוסיקה ולתזמורת ולא לניצוח חיצוני.

מבין מבצעי התפקידים הראשיים הטובה ביותר לדעתי הן בשירה והן במשחק הייתה מיכאלה-סרינה פרנוקיה הנערה הכפרית המאוהבת בדון ז'וזה. קולה היפה, החזק, היציב ומשחקה היו טובים מאוד.

לכרמן (רינת שחם) יש מצו סופרן נעים מאוד. היא הייתה סקסית ביותר אם כי אפשר היה להיות יותר .משחקה היה טוב מאוד.

דון ז'וזה (ניל שיקוף) בעל קול חזק , עוצמתי, אך נשמע לי חד ומתכתי במקצת במקומות רבים. הוא עשה  רושם שמתקשה בשירה ושהקול לא יוצא לו בקלות. הציפיות שהיו לי לגביו לא מומשו במלואן. יודע לשחק היטב.

אסקמיו הטוראדור (יוזף וגנר)  היה מצוין ובצדק כרמן העדיפה אותו על דון ז'וזה.

ולדימיר בראון-זוניגה, הילה בג'יו-פרסקיטה,רחל פרנקל-מרסדס ונח בריגר-דנקאירו הישראלים היו טובים מאוד והיה תענוג לשמוע אותם.

היה זה סיום טוב לעונה עשירה ומגוונת ואנו בציפייה שהעונה ה 25 תהיה עוד יותר מעניינת ועוד יותר טובה.

לראות או לא לראות: הפקה עשירה בתפאורה, בתלבושות, בסטטיסטים, בחברי מקהלה ובקולות יפים. ביקור כדאי ומוסיקה נהדרת.