"זה מסתובב"- יוסף מונדי - תיאטרון הסימטה

מאת: אלי ליאון

למרות שמחזות שלו הוצגו ב-"הבימה" וב"בית לסין" רובם מצאו במה מחוץ לתיאטרון הממוסד בארץ.

הוא בילה זמן רב בנדודים בחו"ל ושם גם נפטר ב1994.

במחזותיו יש מהאבסורד והם מעוררים למחשבה וויכוח.

ויג, אמיר ירושלמי, רונן יפרח. צילום: אלי ליאון ויוסי צבקר

ב-"זה מסתובב" שנכתב ב 1968מתוארת התנגשות לפעמים ברוטאלית ואכזרית בין שני אנשים החושבים שהם הסופר פראנץ קאפקא ובנימין הרצל.

אין זו הפעם הראשונה שמחזה זה מוצג בארץ. ראיתי בעבר שתי הפקות מתוך השלוש הידועות לי אך הפעם ההפקה נראתה לי כחזקה ביותר, כמרשימה ביותר, עם הבימוי המעניין ביותר, למרות שבפעמים הקודמות שראיתי המחבר היה גם הבמאי.

הרצל וקאפקא נמצאים בתא סגור במוסד להסתכלות וחינוך מחדש.

מוסדות כאלו היו קיימים בתקופת הקומוניזם בדמוקרטיות העממיות שמונדי בא משם (רומניה). על השניים משגיחה אחות המשוחקת בהפקה זו  ע"י גבר שהנה אכזרית ולא מתחשבת (אמיר ירושלמי). אכזריותה  גובלת בסאדיזם והליכתה הזכירה את הליכתם של חיילים הידועים לשמצה.

שאלתי את אחד השחקנים מה לדעתו הסיבה שגבר ממלא את תפקיד האישה והוא ענה כי לדעתו זה מעניין יותר, בוטה יותר, הכל מעוות וגם דמותה של האחות כזו.

עיבד את המחזה , עיצב את הבמה וביים אבי גיבסון בראל, שהוא גם מנהל "תיאטרון הסמטה", בצורה מעניינת, מעולה, מרתקת ומותחת.

הוא מיקם כאמור את הרצל (רונן יפרח) ואת קאפקא (מוטי רוזנצוויג)  בתוך תא ברזל עם רשתות ואנו רואים אותם לאורך כל ההצגה דרך הסורגים.

תוך כדי הויכוח ביניהם מופיעה מפעם לפעם האחות, שהיא המייצגת את המוסד המאשפז.

הבימוי ריאליסטי ביותר, הרצל הוא השולט, החזק, הוא משתלט על קאפקא החלש, הנכנע, העדין, בעל הידיים העדינות והחלשות. אומר עליו הרצל כי אנו לא זקוקים לאדם כזה בפלסטינה.

קאפקא הוא איש הרוח, איש המזרח אירופאי שזקוק לחינוך מחדש כדי לענות לצרכי המדינה.

הדמויות נמצאות כל הזמן במאבק ביניהם. הרצל מיצג את החברה, את החזון, את הכלל, את הממסד, בעוד קאפקא את האדם  הבודד, את הפרט, את האדם שצריך לחנך כדי שיפעל על פי צרכי הכלל, צורכי החברה ולמען החזון.

אם הזיכרון אינו מטעה אותי בהפקות הקודמות יד החברה, ידו של הרצל הייתה על העליונה בעוד שכאן הפרט ניצח.

יש הרבה אכזריות, בוטות, מאבק אלים בהפקה ונראה לי שאם הרצל היה צועק פחות הדבר היה רק מוסיף להצגה.

לראות או לא לראות: משחק ובימוי מצוינים, מחזה מעניין המציג השקפות המעוררות ויכוח. כדאי בהחלט לראותו.