אחוזת בית-תל אביב הקטנה-תיאטרון הקאמרי - 100 שנה ת"א

מאת: אלי ליאון

בשני באפריל השנה חגגה העיר תל אביב בכיכר ביאליק ברחבת בנין העירייה הישן את פתיחת חגיגות 100 שנה לעיר תל אביב.

באירוע הושמעו שירים קשורים לעיר שליוו את התפתחותה.

זה היה היסוד למופע "אחוזת בית"-תל אביב הקטנה " המוצג כעת ב-תיאטרון הקאמרי במסגרת הרפרטואר ההצגות הרגיל.

מופע זה מצטרף לעוד כמה מופעים מוסיקליים המוצגים כעת בתיאטראות אחרים והמציינים תאריכים שונים עם הבדל אחד, המופעים האחרים הופקו ע"י מוסדות תרבות אחרים והתיאטרון המציג רכש אותם מוכנים ומעלה אותם באולמו.

הקאמרי לעומת זאת הפיק את המופע "אחוזת בית"  בעצמו כמחווה לעיר וחגיגותיה.

ערך וביים את המופע אבי גז.

הגמנסיה העברית הרצליה

הוא בחר את השירים, את דברי הקישור שכתבה אדוה בולה ושיתף במופע דורות רבים של זמרים כיאה להתפתחות העיר הגדלה כל הזמן ואינה מזדקנת למרות שנתה ה-100.

שמענו נציגים מהדור הצעיר ביותר בדמות מקהלת הילדות שרונית בניצוח תמר חתוכה, את  תשעת חברי צעירי הקאמרי -עתודת התיאטרון , את דור הביניים שכלל את עדי כהן, מומי לוי, גלית גיאת, בועז מעודה, מירה עווד, ענת סלונים ו-גיל קפטן.

דור אחר יצגו אבי טולדנו ו-חנה מרון, שהתקבלו בהערצה ומחיאות כפיים רמות.

העורך ערך את המופע כך ששיתף בו לא רק שחקני וזמרי הקאמרי אלא מסר את ביצוע חלק מהשירים לזמרים אורחים.

כל הביצועים עמדו על רמה גבוהה ביותר.

התכנית כולה הייתה מורכבת משירים ידועים ומפורסמים בעיבודים חדשים נאים וכמעט עכשוויים שעשה יוסי בן נון שהיה גם המנהל המוסיקלי.

ריח טוב של נוסטלגיה ריחף באוויר ונעים היה להיזכר בשירים שחנם לא נס עדיין.

התרשמתי במיוחד מקולו הצלול החם והשמור היטב ,שלא שמעתי זמן רב, של אבי טולדנו.

הוא הצליח לרגש את הקהל בשירים ששר ובייחוד ב-"זוהי יפו" ובפרפרזה אומר- "יש משהו נפלא בשיר הזה ובזמר הזה"...

התפאורה עוצבה ע'י אבי פחימה והיא כללה שלטים של מוסדות תרבות של אז על רקע תמונות של מגדלי עזריאלי ומסך עליו הוקרנו תמונות היסטוריות מעברה של תל אביב כגון בנין הגימנסיה העברית הרצליה, שיט סירות על הירקון, הנחת אבן הפינה, הקיוסק הראשון וכו'.

ליוותה את המופע תזמורת בת 5 נגנים.

כאמור, כל התכנית הייתה  בזמר וצליל פרט למנחה הערב נתן דטנר שהגיש את קטעי הקישור בנימה הומוריסטית קלה , בחן, בקצב הנכון ובקסמו האישי הרב.

מדברי הקישור יכולנו ללמוד שאבן היסוד לת"א הונחה ב- 11.4.1909 וש- 66 משפחות הקימו את אחוזת בית ושהקיוסק הראשון הוקם בפינת הרחובות הרצל רוטשילד. בנוסף למדנו שקיוסק זו בעצם מילה פרסית ושאז אסור היה למכור בו פיצוחים וגרעינים כדי לא למשוך אליו סוסים וחמורים. עוד נאמר כי המאפיינים את הבאוהאוס-סגנון בניה שבגללו קרן אונסקו הכריזה על תל אביב כעיר מורשת תרבות עולמית - הם האסימטריה, הפונקציונאליות והפשטות.

ביאליק אהב את העיר וכאשר הציעו לו לעבור לירושלים אמר שירושלים היא הלב אך תל אביב היא הדם.

הקיוסק הראשון בפינת הרצל רוטשילד בתל אביב

לאחר מכן היא הקריאה קטעים מפרי עטו של חנוך לוין.

טוב שיש מופעים לכבוד אירועים, חגיגות, יובל, ציון תאריכים מהעבר וכו' כדי להיזכר בשירים היפים של פעם. שירים נוסטלגיים, בעלי תוכן, מנגינות יפות וחן. הכל במקובץ, בעיבוד חדש ובהגשה יפה שנעים היה להאזין להן מחדש והמרעננות לנו את ההיסטוריה.

לראות או לא לראות: מופע נוסטלגי, יפה, מוגש ומבוצע היטב .הזדמנות נוספת לשמוע שירים ישנים ויפים בביצוע מחודש וטוב.