נבוקו - ורדי-דניאל אורן - מצדה

מאת: אלי ליאון

כל הכבוד לאופרה הישראלית והעומדת בראשה חנה מוניץ על היוזמה החדשה וההעזה ,שהכניסה את ישראל למפה המצומצמת ביותר של הופעות אופראיות גדולות באתרים היסטוריים ידועים באוויר הפתוח.

נבוקו במצדה. צילום: אלי ליאון

ראיתי השבוע את ההופעה של נבוקו מאת ורדי במצדה.

קהל האלפים  הריע ממושכות בתום ההופעה בה ניצח דניאל אורן על סולנים מחו'ל ומהארץ, מקהלת האופרה והרבה הרבה סטטיסטים.

זאת הייתה הופעה מרשימה שלא נפלה במאומה מהופעות שראיתי בחו'ל באתרים דומים ואפילו אפשר לומר שההפקה של האופרה עלתה עליהם בהרבה אלמנטים שונים המרכיבים את האופרה.

אין לצפות באופרה המוצגת במקום כזה לאינטימיות, לקולות מפורסמים מעולים רבים כי העיקר בהופעות כאלו הם המעמד, הצד הראוותני המרהיב. צד זה היה מרשים ביותר במצדה.

הושקעו כספים רבים להכשרת השטח לנוחיות הקהל, כסאות נוחים מאוד, רווח גדול בין השורות, רחבה ענקית מפוארת עם עמודים עתיקים פרי תכנון של גיורא פורטר ורונן פלד-חדד וכורסאות עם כריות, שירותים נקיים רבים מבושמים ועוד דברים רבים.

רוחב הבמה כ-70 מטר ולמיטב ידיעתי אחת הגדולות באתרים ארכיאולוגיים דומים בחו'ל.

משני צידי הבמה נבנו מגדלים ענקיים בהם נתלו אביזרי התאורה המאירים את הבמה מהצד ויוצרים אפקטים הן לתמונות ההמוניות והן לתמונות האינטימיות יותר של האופרה. על התאורה המקסימה, הרב גונית והמיוחדת היה אחראי אבי יונה בואנו (במבי).

על הסאונד הטוב מאוד היה אחראי בריאן גרנט, שהובא מאנגליה.

מתקיימים כמה הופעות וכל הכרטיסים נמכרו מראש למרות מחירם הגבוה, דבר המראה שהקהל הישראלי וכן תיירים רבים שבאו מחול במיוחד להופעה זו כ-4500 איש צמאים לאירועים מסוג זה.

למרגלות ההר כאשר באופק מצדה בכל הדרה מוארת ומשמשת רקע תפאורתי, נבנו טריבונות בצורה חצי אליפסה והועמדו כסאות ברחבה שנוצרה בין הבמה לטריבונות (האורקסטרה) שהכילו כ-6500 איש.

לדברי ניצן רפאלי, מעצב התפאורה, הוא השתדל בגלל אופי המקום להתרכז בצבעים הקשורים באדמה ,רוח, אש ומים.

מצד אחד זה היה רעיון יפה אך מצד שני זה יצר סוג של חד-גוניות בצבע. לא היה למשל צבע לבן מספיק ואפשר היה בהחלט להלביש את הכהן הגדול ו/או קהל המתפללים היהודי בלבן וכו' אך דברים אלו הם חסרי ערך ומשמעות לאור ההפקה -חזיון-המרשימה.

כאופרה ראשונה שתוצג באתר החדש במצדה  נבחרה האופרה נבוקו כי היא נחשבת בעינינו לאופרה היהודית ביותר שנכתבה עד כה למרות שכוונת ורדי לא הייתה כזו.

ההפקה הועלתה בין השאר גם לכבוד 25 שנה ליסוד האופרה.

 

צילום: אלי ליאון

השתתפו בהפקה בנוסף לזמרים,המקהלה גם שני גמלים, מספר רב של סוסים, כרכרות רומיות וסטטיסטים רבים שמלאו את הבמה הענקית כחיילים רומיים, יהודים מגורשים וכו'.

הייתה פירוטכניקה רבה, אש חיה ,תלבושות מפוארות שעוצבו על ידי אלברטו ספיאצי .בהתחשב בגודל הבמה התנועה הכמעט סטאטית עליה הייתה מובנת והגיונית.

המנצח, דניאל אורן, הכין בצורה מעולה את התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון. מנצח המקהלה שהייתה נהדרת ומרשימה ביותר בקטעי המקהלה הרבים שבאופרה היה ישי שטקלר.

התרגום המעולה כרגיל היה של ישראל אובל והוא הוקרן במקומות רבים בצידי הבמה ומתחתיה בכל גובה אפשרי ובאותיות גדולות כדי שגם יושבי השורות האחרונות בטריבונות יוכלו לקרוא.

נראה לי שאפשר היה להציב, לטובת יושבי שורות אלו ואחרים, בצידי הבמה מסכי ענק ולהקרין עליהם את האופרה דבר שהיה מוסיף להנאה הרבה.

מראש לא ציפיתי לקולות מפורסמים וגדולים בהפקה במקום כזה ובתנאים כאלו אך הופתעתי מאוד לטובה .

קולות כולם פרט אולי לאביגיל-דמיטרה  תאודוסיו, שלא הייתה במיטבה ביום שאני הייתי, היו טובים וסבירים בהחלט וכללו את פאטה בורצ'ולדזה כזכריה הכהן הגדול שהתאהב בישראל וגם אנחנו בו ומרבה להופיע כאן, ליליה גרצובה הישראלית המצוינת, אופמיה טופאנו. נזארנו אנטינורי, אלברטו גזאלה, קרלו סטריולי ופליקס ליפשיץ.

 

צילום: אלי ליאון

אין לי ספק שהמקום בהמשך הזמן ינוצל לא רק לאופרה אלא לאירועים אחרים ובעתיד גם לפסטיבל מצדה שיכלול הופעות בינלאומיות ומקומיות מסוגים שונים לרווחת הסביבה

לראות או לא לראות: הפקה מרשימה, חוויה שאין לשכוח. כל הכבוד לאופרה.