"אוהבים אש"- יסמין גודר- מרכז סוזן דלל

מאת: אלי ליאון



תמיד מעניין לראות יצירה חדשה של יסמין גודר.

תמיד היא תפתיעה, תמיד היא תרתק, תמיד יהיה בכוריאוגרפיה שלה משהו חריג יוצא דופן.

כזו גם היצירה "אוהבים אש".

לא הייתי אומר שזו יצירת מחול במלוא מובן המילה. הייתי מגדיר את היצירה יותר כתיאטרון מחול. אך השם אינו משנה. העיקר התוכן והעניין שביצירה.

 

נכנס זוג על הבמה. אין מוסיקה. שקט מוחלט. האישה מתקנת את בגד הגבר במספריים ואוספת בגדים מהרצפה.

בהמשך הבמה ריקה, הקירות שחורים, הרצפה לבנה ומתחילה מוסיקה-הואלס "דנובה הכחולה" מאת שטראוס. בהמשך נשמעים עוד ואלסים ידועים מאת מלחינים שונים.

היצירה "אוהבים אש" ככתוב בתכניה עוסקת באסתטיקה הרומנטית של המוסיקה דרך פריזמה אישית.

 

ההפתעה מתחילה. ניגוד מוחלט בין המה שנרקד למוסיקה. ניגוד היוצר מתח, עניין, ריתוק.

הואלס הוא ריקוד רומנטי אסתטי. אך על הבמה גלגולים על הרצפה, נפילות, פרפורים , עיוותי גוף והכל לצלילי הואלס.

פרוש מודרני של ריקוד הואלס.

הניגוד יוצר מתח.

יש לגודר סגנון מיוחד ומרתק בכוריאוגרפיה שלה.

 

בהמשך, תנועות הרקדנים דומות יותר לתרגילי התעמלות לא רגילים. הואלסים ממשיכים להתנגן.

הרקדן מכניס לבמה חיה (דב?) מפוחלצת מושך בזנבה וגורר אותה לאמצע הבמה.

המוסיקה אצילית,רומנטית מלכותית ותוך כדי כך "כשיא האסתטיקה" הרקדן פורם את בטנה ומוציא משם חלקי פנים, דובון קטן.

לא יכול להיות ניגוד גדול יותר בין המנוגן למתרחש , בין היופי למכוער.

גודר לא חוזרת על עצמה. היא תמיד מחדשת, תמיד אוריגינלית בבניית כל תכנית וכל כוריאוגרפיה.

 

עוברים למאבק בין הגבר לאישה. מאבק שתוך כדי ההתרחשות אנו מגלים תנועות היוצרות הרכבים מעניינים, הרכבים מפתיעים. תנועות אולי רומנטיות אך הבאות כהפתעה גמורה לצופה. יש שימוש מעניין מאוד בחלקי החיה.

המוסיקה הופכת למוסיקה של צליל אחד, אנחות אדם. אדם נכנס מתוך הערפל ונעלם. אדם הנראה מהעולם החיצון, ריקוד כמעט בעמידה.

חזיון של מקלות פלורוסנט הרוקדים איתם.

 

גודר משתפת פעולה עם איציק ג'ולי, השותף ליצירה כדרמטורג ויועץ אמנותי שלה, ההופך את היצירה שיש בה הן מההומור ,הן מהניגוד ליצירה דרמטית מיוחדת במינה.

השותף ביצירה בחלקה הפלורוסנטי האחרון הנו האמן הפלסטי יוחאי מטיס המציג גם בפואיה תערוכה מעבודתו.

הביצוע של יסמין גודר וערן שני כרקדנים היה מעולה, מתואם להפליא ומלא חן.

בעיצוב החיה השתתפו ענבל ליבליך וזהר גוטסמן.

 

לראות או לא לראות : כוריאוגרפיה לא קונבנציונאלית, מיוחדת, מעניינת ומרתקת לאנשים המוכנים לקבל משהו לא סטנדרטי וחריג במידת מה. מומלץ ביותר.

 




תגובה למאמר

לדיון המלא בפורום

טי-וי ישראל -רשימת כותבים -צור קשר -פורום -מאמרים - אימגו -מסחר במט"ח