יום שני ב-"רשת": אותה הגברת בלי שינוי אדרת

רשת- עונה חדשה שלא מחדשת

 

"יום שני הגדול" הוכרז בערוץ 2, ב-"רשת", עם פתיחת עונת החורף. ביום "גדול" זה עלו העונה החדשה של "יאיר לפיד", הסדרה החדשה "גומרות הולכות" והעונה השלישית של "ניפ-טאק".

שלושת התוכניות הללו  מזכירות לכולם כי כלום לא השתנה, כי חזרנו לשגרה מלאה, שבה הטלוויזיה היא בדיוק כמו זו שהייתה לפני המלחמה, לפני כשנה בתום העונה הקודמת בטלוויזיה. הסדרות לא השתנו ויום השידורים חזר כשהיה. לכן, אם יום ראשון ב"רשת" היה לא מרגש, יום שני לא מחדש.  הדבר הוא טוב ורע. ובכל מקרה זוהי שאלת המאה: שיגרה זה רע?

מצד אחד, לחזור לשגרה זה טוב, כיוון שכיף לדעת מה ישנו בכל יום, בלי הרבה שינויים ותהפוכות דרמטיות, אך גם שינויים הם לא פחות חשובים. חשוב לגוון, לשנות, לעדכן, לחדש.

אז נכון, אלו עונות ותוכניות חדשות אבל התכנים נותרו כשהיו: "יאיר לפיד" לא שינה במאומה, "גומרות הולכות" הן "קצרים" רק של נשים ו-"ניפ-טק" ממשיכה בחיתוכים כדי לעשות אנשים יותר יפים.

יאיר לפיד חזר לעונה שמינית של תוכניתו, עם השם המקורי והמושקע, "יאיר לפיד", כאילו כלום לא השתנה. בלי חידוש של פורמט, מלבד שינוי אחד "מהותי", את פינת האקטואליה הוא חידש - במקום שלום אסייג הגיח יונתן ברק, שדווקא נראה כהצלחה ומזכיר קצת את ליאור שליין בצעירות, בחוצפה ובעוקצנות שלו. רק כעת יש לו הרבה על הגב ונעליים גדולות למלא, כפי שיאיר לפיד הפחיד אותו – זאת מכיוון שיאיר, כמו עוד תוכנית עתירת רייטינג, מייצר כוכבים חדשים (ליאור שליין, עדי אשכנזי, אדיר מילר ועוד).

יאיר לפיד חזר כשהיה

מלבד שינויי קוסמטי זה, הכל נשאר באותה מתכונת מוכרת ורגילה- יאיר מראיין את האנשים שנחשבים הכי הכי באותו שבוע, חודש או שנה. הראיונות הם מלטפים, מפנקים, שמגדילים עוד קצת את האגו של המרואיינים. כך היה הראיון עם הרמטכ"ל, דן חלוץ, כיוון שבכל זאת היו כמה דברים מהותיים שהתרחשו בזמן החופשה. הרמטכ"ל יצא בראיון גיבור, שבפעם הראשונה נתקל בתקלה.

את נינט טייב, שפתחה את התוכנית בווידיאו מימי ילדותה (בת תשע), כשהיא נראית חוטפת את המיקרופון לאחותה, יאיר פשוט היה חייב להקרין. היה זה הדבר הדרמטי והמעניין ביותר שהוא הצליח להוציא ממנה. חוץ מזה, הראיון איתה היה מאולץ וחסר כל תוכן.  לא היה בו דבר מעניין וחשוב מלבד הצורך של ההפקה לסחוב עוד כמה דקות עם הפרה החולבת החדשה של הטלוויזיה, עימה תזכה התוכנית לעוד כמה צופים סקרניים לראות ולשמוע ממנה.

נינט- רואיינה למען הצופים הסקרנים

נכון, נינט היא מסכנה כי מחטטים לה בחייה (למרות שזה חלק מפרנסתה) אבל יש גם ילדים יותר מסכנים בקריות הרחוקות, כפי שסוכם בסוף בראיון (בגלל הילדה בת ה- 13 שגנבה בלילות מבתים כדי להכניס אוכל לבטנה הרעבה). לכן, אם לראיון לא היה כל תוכן וצורה, לפחות על השאלון המורחב היא הייתה יודעת לענות בלי כל בעיה, אך כנראה שיאיר לא רצה להיות יותר מדי חטטן והסתפק בפרצופה היפה של כוכבת העל.

גם יעקוב כהן היה. הוא מילא את מקום הראיון הקליל והמבדר, לאחר העיסוק ב"דרמה" של החיים של שאר המרואיינים. אך גם יעקוב לא סיפק את הסחורה ולא היה מבדר ולא מעניין כלל. זה  היה המשך יאה לעוד נפילה שאותה כבר היו צריכים לשנות מאז העונה שעברה- רותם וענת לא מצחיקות! לא יעזור לאן יישלחו ומה יעשו, זה לא זה. למלא את מקומה של עדי אשכנזי הן לא יודעות. אני מתפלא איך עלו גם על הרעיון המחוצף להעלות אותן למופע משותף?

כמו "קצרים", שהיא עברות של פורמט של תוכנית סקנדינבית, גם "גומרות הולכות" הוא פורמט מעוברת של "סמק דה פוני" האנגלי. אך עדיין לא צריך לרכוש זכויות כדי ליצור לבד תוכנית מערכונים צינית, חכמה וגם מצחיקה - ראו כיצד גרייניק ואלטרמן עשו תוכנית מערכונים נפלאה, "פלטפוס", וכיצד עדיין לא הצליחו לשחזר את ההצלחה של "החמישייה הקאמרית" האגדית.  

התוכנית "גומרות הולכות" כאילו ממשיכה את "קצרים", כשזה דיי קל כשאלו אותם יוצרים ואותה חברת הפקה: הבמאי והתסריטאי עובדים על שתי התוכניות, "קצרים" ו"גומרות הולכות" (רן דברת התסריטאי של שתיהן ורני סער הבמאי של שתיהן) ולכן ההשוואה היא במקום. ההבדל העיקרי ואולי היחידי הוא, מלבד השחקנים השונים (ב"גומרות הולכות" אלו הן ענת וקסמן, מיה דגן, איילת זורר ודני גבע), הנושא שמציג יחסים בין המינים.

אז כמו ב"קצרים"  גם ב"גומרות הולכות" הקטעים מקסימום מעלים חיוך עם הינהון להסכמה, אך להפיל אנשים על הרצפה הם לא מסוגלים. רק מעניין כמה פעמים הסדרה תשודר בשידורים חוזרים, אם היא כה דומה ל"קצרים"?  

ובכל זאת כמה מילים טובות: מסתמן כי הקטעים עם השידוכים שמוצגים על מסך מחשב הם הלהיט של התוכנית: הבחורה עם "הבלונים" שרק רוצה שיסתכלו לה בפנים, הרומנייה החרמנייה שמחפשת בחורים צעירים ועוד. קטעים אלו הם קצת יותר מבדרים מ: "אוי אוי אוי" של קצרים שנטחן בכל הוריאציות האפשריות (ר' אתר התוכנית לקטעים נבחרים).

לכן, בפרק זה למדנו שוב כי אסור להזניח את הגוף, כי ההשמנה, יחד עם צפייה מול הטלוויזיה בבהייה, תוביל אותנו להפוך ל"בטטת ספה", כמו זו שבסוף הפרק נפחה את נשמתה.

ניפ טאק - גם שם לא הרבה השתנה

"רשת" – תרגשו, תשנו, תחדשו, תעיזו!! שווה לעשות "ניסויים" עם תכנים חדשים והפעם גם שונים.

הדרמה היחידה שהייתה במשך שעות השידורים היו הפרומואים ל-"משפחה חורגת", שתעלה בשלישי הבא (אגב, איזו דרמה יש במשפחה שחורגת מהתקציב?) ולפרק "הסנסציוני" (!!??) של "אימא מחליפה", שהתפוצץ באמצע (לא אמורים לגנוז פרקים שלא מצליחים??).

מחכה לחידושים ולהפתעות מכיוונים לא צפויים.