|
|
|
|
מאמרים אחרונים של מתן אהרוני - אמנות הרמאות – פרומואים בערוצים המסחריים - "אלופים של החיים" – הנוער במצוקה ויש להחיש לו עזרה - אולפן שישי עם יאיר לפיד – מהדורה בורגנית ומרגיעה לרשימת המאמרים המלאה של מתן אהרוני |
הלילה עם ליאור שליין
מתן אהרוני
לבסוף הצלחתי לצפות בתוכנית שלמה של "הלילה עם ליאור שליין" (ערוץ 10, ראשון עד חמישי ב- 23:00). הייתה זו התוכנית של יום שלישי, ה- 19.12.206 אך היא מהווה תוכנית מייצגת לכל העונה. היה קשה, אך מה לא עושים למען ביקורת טלוויזיה. "הלילה עם ליאור שליין" היא תוכנית לא טובה. אין בה דבר ששווה צפייה. לא מצחיקה, לא מעניינת, לא מפתיעה. הבעיה היא בראש ובראשונה במנחה- הוא לא קומיקאי מלידה, שמצליח לשלוף מהמותן הגיגים מצחיקים וקלילים, ולכן אין לו מקום בבמה הגדולה (מדי) והלא-מתאימה שבה הוא נמצא. הוא צריך נישה חדשה. היה נדמה כי ליאור שליין הוא כוכב עולה, בעל יכולות קומיות ספונטאניות מדהימות, כפי שהציג זאת בתוכנית שרצה ארבע עונות, "משחק מכור". אך כנראה שהיה מדובר בהרבה מחשבה ובעיקר הרבה כתיבה של כל הצוות, שקדמה לכל הגיג שנאמר שם. לפי תוכניתו הנוכחית, אין הוא מצליח להכניס איזו בדיחה שתשפר ותעלה את האווירה בספונטאניות מהירה, שלה זקוקים בראיונות עם ידוענים שונים ומשונים. שליין הוא כנראה איש של צוות ולא טוב לו לבד. נדמה כי אין הוא מסוגל להחזיק את התוכנית לבד. הוא חייב שמישהו ירים לו את הכדור, כדי להנחית את המכה. על זה כבר עלו מבראשית ולכן צירפו לו את אבי גרייניק כסייד קיק, בדרן נוסף שלא בטוח שהוא מסוגל לבד. אבי מקבל הרבה מקום בתכנית, אבל כנראה שגם ביחד הם לא להיט. החיבור ביניהם לא מדהים, אין לשניהם פאנץ' ליינים טובים, אלא נדמה כי כל אחד נמצא שם לבדו, ועדיין בלי הצלחה להזיז איזו שפה, כדי לייצר חיוך ובטח שלא צחוק רם. הבעיה כנראה נובעת בגלל שזוג בדרנים צריכים להיות הפכים - אחד רציני והשני שטוטניק אמיתי. זהו סוד ההצלחה של פרידמן וקיצ'יס, של גרייניק ואלטרמן ושל אלי ומריאנו. לעומתם, במקרה זה, ישנם שני בדרנים רציניים ולכן חסר הפן הקליל. והדבר מתבטא היטב בתוכנית. בתוכנית היה גם ניסיון לעשות נונסנס, דבר שכנראה דרש אבי גרייניק, הסייד-קיק הזמר והבדרן של התוכנית, מי שהיה אמון על תוכניות שפיתחו את עניין הנונסנס והסטאנד-אפ בטלוויזיה (כמו "פלטפוס"). אך הנונסנס שהיה באותה תוכנית היה פשוט גרוע - גרייניק כקוסם!!!??? היה זה ניסיון להציג פארודיה על עניין הקוסמים ובעלי הכוחות השונים, שהפכו בתקופה האחרונה לכוכבי הטלוויזיה, אך התוצאה הייתה מביכה עבור התוכנית עצמה. כקוסם, אבי ענה את התשובות של שאלות שהיו סגורות במעטפה, כקורא מחשבות. השאלות והתשובות היו אמורות להיות סאטיריות, אך העניין התפקשש ונראה כטעות אחת גדולה ולא ברורה- לא נונסנס ולא סאטירה, אלא כמה הגיגים לא מבדרים שרק הוסיפו לתהייה מה זה הדבר הזה הנורא.
כך גם הפינה "איזה שפה תפחיד את החיזבאללה" היא פשוט שטות גמורה, לא סאטירה ולא בדיחה, אלא סתם עוד זמן מסך אבוד שגורם להעלות מחשבות כמו מה מנסים לעשות לנו פה? לייבש את מוחנו, שממילא כבר מצומק? הלייט נייט של שליין אמור להיות דבר מצחיק, אך ללא כתיבה טובה, שמתאימה לאותה במה קלילה, וללא הופעה נכונה, אין הצלחה. בתוכנית היו הרבה פאוזות ארוכות של שקט רועש: היו מעברים עייפים בין האייטמים וקטע הפתיחה היה רע. לכל אלו ישנה תשובה אחת ברורה: המנחה הוא הבעיה – מי שלא הופיע על הבמות כסטנדפיסט מבריק, יהיה לו קשה מאוד להצחיק ולהחזיק את כל התוכנית. לתוכניות כאלו צריך מנחה סטנדפיסט, אחד כזה מבריק שבשנייה מעלה הגיג מצחיק. לליאור אין את זה ולכן הכל מרגיש די עייף ולא זורם, לא סוער ולא מבדר. גם המוסיקה בתוכנית הורגשה כעצובה ודכאנית- היה נדמה כי בהפסקות בין הקטעים ובין הפרסומות, המוסיקה שנוגנה הייתה מוסיקת מעליות עבישה. עוד דיכאון לתוכנית העייפה. גם האורחים של התוכנית היו עייפים. זה לא בגללם. אותם אסור להרדים, אך עם שליין הדברים לא כל כך עובדים. זאת בגלל שאותם לא ראיינו בצורה הנכונה, הקלילה, המבדרת והטובה. שליין נתפש כטיפוס כבד ועייף, לכן, אם המרואיינים לא היפראקטיביים, גם הראיונות לא יוצאים טובים. בראיונות אסור לרגע שיהיו רגעים מתים, עייפים, סתמיים. את המרואיינים צריכים לדובב ולהניע, כדי לייצר קטעים קלילים ומבדרים, כי הרי אין הם באים כדי לספר סיפורי חיים קשים ורציניים, אלא לרוב מדובר על יחצנות לדברים שהם מקדמים או עושים. כך, האורחים באותה תוכנית, מושיק אפיה וסרנגה היו משעממים, למרות שמהם ניתן היה לעשות מנעמים. שליין חשש לקטול אותם, אך גם לא הצליח לצחוק עימם ולבדר אותם. ילד קטן ומבויש שחוגג יום הולדת מקבל מופע קוסמים בסגנון מסיבות הילדים. הוא היה המום בדיוק כמו הצופים – ולא מהקסמים המטופשים. שליין, בניסיון להיות ספונטני, נתן לדובניצ'קי לשנן קטע, אך בזמן שאנו מחכים לשינון, שוב מוסיקת המעליות מתישה אותנו סופית, וכשהיא לבסוף מוכנה, לאחר ששיננה את הבדיחות של שליין מהפתיחה, היא כבר עוד יותר מצחיקה, למרות ששכחה את הפואנטה של הבדיחה. מה הייתה המטרה? לא ברור, וזו בכלל הייתה שגיאה חמורה, כנראה שליפה ספונטאנית לא מתאימה. לפתע אני מתחיל להתגעגע ליצפאן. אף פעם לא הייתי חסיד שלו ושל ההומור הגס והאינפנטילי שלו, אך כנראה שיש משהו בטענותיו של מורן בירמן, כי רק יצפאן עשה לייט נייט טוב, למרות שגם אסף הראל היה טוב יותר, חצוף ועם הרבה אנרגיה, שחסרה בתוכנית זו העייפה. ובכל זאת, לדעתי הלייט נייט הכי טוב שהיה עד כה הוא של שי אביבי - בתוכניתו, "מקרה לילה", שהקדימה את זמנה, כשהייתה תוכנית מעולה שגיירה את סגנון התוכנית של גארי שיינדלינג, "לארי סנדרס שואו". תוכניות לילה ישראליות טובות נוספות לא חסרות ("פרפר לילה", "חלומות בהקיצ'יץ" ועוד), להן צריכים, לדעתי, לחתור. ובכל זאת, לשליין מגיעות הרבה מחמאות: הוא בחור צעיר שעלה במהרה לתודעה. הוא סאטיריקן וגם בדרן לא רע, אך לתוכנית כזו הוא לא מתאים. פה צריך ליהוק אחר. כדאי שיחזור לתוכניות שנתפשות יותר רציניות, עם צוות גדול, שביחד בוודאי יספקו את הסחורה. |
|
