תובנות מתשדירי הבחירות

תובנות מתשדירי הבחירות

אתמול שודרו תשדירי הבחירות הראשונות בסבב עד לבחירות. מהם אבקש לחלץ כמה תובנות שאיתן נלך לקלפי, ומהם נלמד מה יהיה סדר היום הציבורי הבא.

מתשדירי הבחירות הללו לכנסת ה-17 עולה כי שני נושאים עיקריים ומקבילים עומדים על סדר היום הציבורי. האחד הוא ברור, מוכר וידוע: זהו נושא הביטחון שלצערנו לא יורד מסדר היום הציבורי בכל מערכת בחירות.

מתוך נושא זה עולה כי ישנן מפלגות שרק ילחמו בטרור, כשמזכירות נושא זה כדרך אגב (העבודה למשל). ישנן כאלה שזה בראש סדר יומן (הליכוד, קדימה, האיחוד הלאומי ועוד) ויש כאלו שזה פחות מעניין אותן. אך עדיין נושא זה של הביטחון הוא העיקרי בסדר היום של תשדירי הבחירות. חבל שזו מציאות החיים שלנו אך על פי התשדירים נראה כי בנושא זה לבסוף כולם יעשו אותו הדבר.

אך התפנית הגדולה והחשובה שעולה מתשדירי הבחירות היא הטיפול בנושא העניים.

נושא הפערים החברתיים, העוני והאבטלה הוא נושא חשוב מאוד שעד כה הממשלות לא פעלו לטיפול בו. נראה כי רק בעקבות עלייתו של עמיר פרץ לראש מפלגת העבודה קמו המתחרות וטענו כולן כי גם הן יטפלו בנושא העוני, בדיוק כמו פרץ, האיש שמזוהה יותר מכל עם העובדים.

לכן בתשדירי הבחירות הנוכחיים נושא העוני הופך מרכזי ועיקרי בתשדירים של מיטב המפלגות ושל גם אלו הפחות מוכרות שקמו במיוחד כדי לעסוק ולפעול בנושא זה.

כך העבודה מבטיחה כי תטפל בנושא בעיקר בפתרון הפערים על ידי העלאת שכר המינימום ל-1000 דולרים. הליכוד משיב מלחמה כשטוען כי רק לביבי היינו נותנים לנהל את החשבון שלנו, כי הוא זה שהביא להגדלות של כספי המדינה. במר"ץ שמים פתקים בכותל כבקשה לביטול העוני והאבטלה. ז' (לח"ם) מבטיחים גם לטפל בבעיה רק אם ישימו זין בקלפי. יחד איתה ש"ס מבהירים כי ביבי דווקא הביא לירידה מהותית בקצבאות וכי הם יחזירו המצב לקדמותו ויילחמו כמובן למען העניים. הגמלאים דורשים את כוחם חזרה כדי להילחם למען חיים מבוגרים הגונים שישאירו כמה שקלים למזון. חד"ש הקומוניסטים מבהירים שהם מפלגת הפועלים ועוד.

הכל טוב ויפה ובאמת חשוב לטפל בבעיה זו, בפערים העצומים והלא-הגיוניים שנפערים בין העניים לעשירים בחברתנו. אך השאלה שעולה היא האם הבעיה תיפטר או אולי המפלגות רק מבטיחות, מבטיחות דברים ריקים מתוכן? האם אלו רק סיסמאות?

לי נראה שכן. אני מרגיש שמעליבים את האינטליגנציה שלנו כשמציגים פתרונות מדומים, פתרונות אינסטנט תלויים באוויר.

האם הפתרון שחוזר בתשדירים של העבודה, העלאת שכר המינימום ל-1000 דולרים, היא הפתרון הנכון לבעיה?

הפתרון נשמע כל כך נכון וצודק אך הוא פתרון שהיה טוב לפני עידן הגלובליזציה התעשייתית הישראלית. כלומר הוא היה יכול להיות פתרון יעיל ועוזר רק בעידן ההסתדרות החזקה, בעידן ועדי העובדים והאיגודים המקצועיים החזקים. כעת פתרון אינסטנט זה צריך להיבחן מחדש ולאורך זמן. חשובה המחשבה קדימה לעתיד. לדעתי הדבר יביא רק להוספת הבריחה לשווקים זולים יותר בתעשייה (כמו סין, טורקיה, ירדן וכד') ולכן יביא להגדלת המובטלים.

האם הפתרון של הליכוד לבעיה, לתת לביבי לנהל את הכלכלה, לא יביא להעמקת הפערים, לקיומן של משרות זמניות בלי כל ביטחון כלכלי לאורך זמן ותנאים סוציאליים מינימאליים?

האם ש"ס תביא לגאולה? תדאג לעניים מכל המגזרים או שמא רק לאלו הקשורים למוסדות דתיים ספציפיים?

האם לז' (לח"ם) יהיה הכוח לעשות משהו למען החלשים?

האם מר"ץ תלחם בשביל העניים מלבד לשים פתקים?

לכן מתוך התשדירים מובן כי נושא העניים הפך מרכזי ועיקרי בבחירות. התקווה היא שגם אחריהם יעשו הכל למען מיגור הפערים וצמצום מספר העניים.

בעיה נוספת שעולה עבור המצביע הוא הדילמה מה להעמיד בראש החשיבות הפרטית שלו: טיפול בעניים ובפערים או בנושאים הביטחוניים. הבעיה קיימת כיוון שנוצר קשר בעייתי בין כל מפלגה שלה צד פוליטי ביטחוני וצד חברתי אזרחי. כך למשל, עבורי לפחות, מר"ץ היא המפלגה החשובה והמשפיעה ביותר בנושאים חברתיים-אזרחיים אך להם גישה בטחונית שמאלנית למדיי. לעומתם יש לחשוב שוב על המפלגות השונות האחרות האם מדובר בסיסמאות או בדאגה ואמונה אמיתית שתביא לשינויים חברתיים נכונים.

מלבד זאת בטח שמתם לב כי:

בתשדירים של המפלגות הערביות הסאונד הוחלש בצורה מוגזמת, ברורה ומבישה? האם זו הפרדה גזענית ברורה או שמא טעות הפקתית שתטופל?

שהמוסיקה בתשדירים של מפלגת קדימה היא למעשה תווים של ההמנון, של התקווה?

שהתשדיר של שינוי גזעני ומגעיל? חרדים שתלויים על רגלי החילוני ולבסוף מתפוצצים?

שמפלגת חץ לא מסוגלת בלי אבא לפיד?