|
|
|
|
מאמרים אחרונים של מתן אהרוני - אמנות הרמאות – פרומואים בערוצים המסחריים - "אלופים של החיים" – הנוער במצוקה ויש להחיש לו עזרה - אולפן שישי עם יאיר לפיד – מהדורה בורגנית ומרגיעה לרשימת המאמרים המלאה של מתן אהרוני |
הישראלים – כך אנו לא נראים!
מתן אהרוני תוכנית הבידור, הסאטירה, הנונסנס או מה שזה לא זה, של שלישיית "מה קשור", "הישראלים", שעלתה ביום שני לשידור (ערוץ 2, "רשת", 22:10) היא לא מבדרת ומצחיקה, אלא רק מכעיסה. יש בה כל מיני אלמנטים שלא מתחברים (נוסטלגיה, גרוטסקה והומור נמוך), היא מקצינה, בהגזמה יתרה, דמויות של טיפוסים שפעם היו אותנו מצחיקים (הח'ברה המזרחיים מסרטי הבורקס של שנות השבעים), מחדשת סטיריאוטיפים רדודים ומיושנים, שאותם שמחנו כבר להעלים, והיא רק מוסיפה טעם רע לדימוי של השכונות בפריפריה ולזה של עם ישראל, המכוער, על פי התוכנית, תרתי משמע.
התוכנית "הישראלים" מבקשת להיות הדבר החם הבא, אך לדעתי, היא רק מחממת את זעמם של תושבי העיירות, של הפריפריות, שעל חשבונם צוחקים, ובטח שלא איתם. הם לא היו רוצים להיתפש, כפי שהם מוצגים בסדרה, כמכוערים, מזילי ריר, טיפשים, עילגים וגרוטסקים, כפי שהסטיריאוטיפים הציגו אותם לפני לא מעט שנים.
הדמויות שעליהם מסתמכים בסדרה, שלדעת הכותבים בזכותם יזכו להצלחה, הן כל כך גרוטסקיות שזה כבר לא ביקורת, סאטירה או הקצנה, אלא זו פשוט העלבה שגובלת בגזענות לשמה. ככה אנו, הישראלים, לא נראים! מתוכנית זו לא יצא המשפט הקאלטי התורני שמספק ערוץ שתיים דוגמת "לא יורי, רועי!!!" או "זה נשמע כמו אוי אוי אוי". מפה יצאו רק עוד כמה תוכניות אוויליות בלי לחשוב ולחתום על עונה נוספת. נדמה כאילו הח'ברה מ"מה קשור" לקחו את הדמויות הכי קיצוניות שניתן למצוא בכל שכונה, והפכו אותם למייצגי החברה, כפי ששם התוכנית מעיד עליהם. אך יש פה בעיה, כיוון שהן לא דמויות חמודות (דוגמת הילדים מ"פלטפוס" משכונת נווה חמציצים), לא דמויות שאיתן ניתן להזדהות (דוגמת המזרחי המאצ'ואיסטי מסרטי הבורקס) או דמויות שוליות אך תמימות ומצחיקות מאותם סרטים מעמדיים, אלא אלו דמויות מכוערות, טיפשות, עילגות ומגעילות שאמורות לייצג את הישראלים כולם. חברי "מה קשור" חשבו אולי לקבל לגיטימציה מסרטי הבורקס, שמהדהדים בתוכנית, בשל הקשר לשכונת העניים, להווי שלה ולגיבורים המזרחיים, אך סרטים אלו היו סרטים שזכו להערצה ולפופולאריות רבה לפני יותר משלושים שנה. שם הגיבורים, שעד כה לא זכו כלל לייצוגים, היו תחמנים וממש לא טיפשים וגרוטסקים. שם ניתן היה להזדהות עימם והיו גם שהעריצו אותם. פה, ב"הישראלים", שמים אותם ללעג. ההומור הזה של התוכנית מזכיר לי את תחילת דרכם של אלי ומריאנו, שגם הם הציגו תחילה את ההוויה של הפריפרייה ושל הטיפוסים הקיצוניים השונים, כמו הערסים, אך הם כבר התפתחו והתפקחו, כשהבינו כי לא אלה הדמויות שיביאו להצלחה. לעומתם, "מה קשור" באו עם כל המטען הפריפריאלי הגרוטסקי והסטיריאוטיפי הזה לראש חזית הבמה, למיינסטרים, לערוץ "הממלכתי" הישראלי, שם, לדעתי, הם לא יזכו להצלחה.
ישנה גם בעיה עם "הישראלים" מבחינת השילובים שנעשים בתוכנית, שתורמים לכישלון הצלחתה. התוכנית מבוססת על שני מוטיבים שלא מתחברים יפה, אלא הופכים בתוכנית למנוגדים- נוסטלגיה וגרוטסקה.
שני המוטיבים הם מאוד חזקים ומורגשים – הנוסטלגיה, נמצאת בראש ובראשונה בזכות הקריין דן כנר, מייצג תוכניות הערוץ הראשון שקולו מיד מעלה אסוציאציות של פעם, של נוסטלגיה, אך היא גם מורגשת במבע הקולנועי ובאסתטיקה של התוכנית – בעיקר בתאורה האפילה ובצילום דמוי צילום פילם. אך לעומת הבידור וההומור, הנוסטלגיה היא נחלתו של הרגש. היא נובעת מהתרפקות על העבר, אשר נתפש כיפה וטוב, אליו מתגעגעים לעומת ההווה הקשה. הגרוטסקה היא עיוות של הדברים לשם הגחכתו. היא נועדה כאמצעי בידור, אך היא מהווה גם כלי ביקורתי שבו משתמשים בעיקר בסאטירה. אך השילוב של שניהם יחדיו הוא לא נכון ואף מנוגד. הדבר מזכיר את המשפט "תפסת מרובה לא תפסת". כלומר, היוצרים ניסו לעשות כמה דברים ביחד ובסוף יצאו עם שילוב לא מתאים, שרק מזיק עוד יותר לתוכנית. הנוסטלגיה מפעילה את הרגש לטובת העבר, אך הגרוטסקה מגחיכה את אותו עבר יפה ובעצם מבטלת אותו. לכן התנגשות זו היא טעות גדולה. מלבד זאת, הייצוג של הפריפריה מעולם לא היה כה גרוע ומקומם. אם מאז "שכונת חיים" ניסו להעניק לפריפריה תדמית אחרת, של קהילה תומכת, קהילה במצוקה, אך גם זו שריגשה את כולנו לטובה, באים הח'ברה מ"הישראלים" והורסים את מה שנבנה, כשמציגים את האנשים כסתם חבורת טיפשים, מכוערים, מגעילים, מזילי ריר, עילגים וגם סוטים (מאמן כדורגל שמסתובב עם התחת בחוץ לפני ילדים קטנים). לעומתם, חייבים גם להיות כנגד האשכנזים. אלה, מתברר, בהתאם לסטריאוטיפים הישנים, הם אליטיסטים (פוליטיקאים, פסיכולוגים וכד'), שמתעסקים יותר מכל באיבר מינם, שמתגלה כמאוד קטן, כיוון שהם, על פי התוכנית, חייבים להיות הפוכים מייצוגיהם של המזרחים, שכידוע, הם בעלי און ואיברים כבירים.
לכן, התוכנית "הישראלים" היא תוכנית עם הומור נמוך, הכי נמוך שאפשר לרדת, המסתמך רק על סטריאוטיפים משומשים וארכאיים, אך גם הם לא מצליחים להביא לבידור להמונים. החיבור בין שני אלמנטים מרכזיים מנוגדים מביא רק למבוכה- האם צריך להתרגש, להיפגע, או להבין שזהו סוג של סאטירה נבובה. |
|
