|
|
|
|
מאמרים אחרונים של מתן אהרוני - אמנות הרמאות – פרומואים בערוצים המסחריים - "אלופים של החיים" – הנוער במצוקה ויש להחיש לו עזרה - אולפן שישי עם יאיר לפיד – מהדורה בורגנית ומרגיעה לרשימת המאמרים המלאה של מתן אהרוני |
שי ודרור
מתן אהרוני תוכניתם של שי ודרור החדשה, "שי ודרור 2007", שמשודרת בערוץ ביפ בכבלים (כל יום בערוץ 4 ב- 22:30), היא תוכנית טובה כשלעצמה, אך היא לא מחדשת במאומה, אלא היא רק מזנה את תוכניות הבידור הטלוויזיונית בכלל. היא שילוב לא מוצלח בין תוכנית רדיו לתוכנית טלוויזיה, שמבטלת את המימד הוויזואלי של התכנים.
לכל מדיום יש את המאפיינים שלו, את היתרונות והחסרונות שלו. המאפיין העיקרי של הרדיו הוא האודיו, הקול, ולטלוויזיה יש את העניין הוויזואלי שקיים יחד עם האודיו, כלומר התמונה עם הקול, כשלתמונה בטלוויזיה יש כמה יתרונות נוספים, מעבר להבהרת התמונה - ישנו המבע הקולנועי שמוסיף המון למילה.
בתוכניתם של שי ודרור ישנו שילוב לא מוצלח בין השניים, כיוון שכל מה שמוצג בתוכנית הוא צילום של תוכנית הרדיו של השניים, "תוכנית הערב של שי ודרור", בלי הרבה מחשבה וכוונה לטפל בפן הוויזואלי – הטלוויזיוני, המבע, שהוא כה חשוב, המוסיף רבות לנאמר. תוכנית שכזו היא זולה ופשוטה – היא פשוט מצלמת את השניים משדרים את תוכניתם באולפן הרדיו של רדיו תל אביב (102 FM), שבה הם מתייחסים לאירועי היום בצורה מצחיקה, סאטירית ולעיתים אף גסה, כשלאחר מכן נעשית עריכה קלה לכדי תוכנית של חצי שעה, שבה מורידים את הפסקות המוסיקה והפרסומות, ומצרפים את הקטעים היותר טובים בתוכנית. כדי להיות קצת יותר שונה מתוכנית הרדיו המשודרת ברדיו תל אביב ובתחנות נוספות בארץ, היא גם מציגה לרגעים את אחורי הקלעים, את מה שקורה באתנחתה שבין הפרסומות והפסקות המוסיקה בין האייטמים השונים. בקטעים אלה נראים השניים מציקים למפיקת התוכנית, אמירה בוגזלו, שלא נשארת חייבת ולעיתים מתמרדת, אך גם לעיתים היא מקבלת את העניינים בשלוות נפש או בביטול של זוג הליצנים. זוהי לא תוספת חשובה ומעניינת, אלא היא רק מחלישה את הסאטירה שבה ויוצרת תחושה נוספת של זלזול ופשטות בלי הרבה איכות ומחשבה. לכן, גם כמה שניות אלה של אחורי הקלעים לא תורמים לתוכנית, שהיא למעשה רדיו מצולם. בעשייה זו ישנה זילות והזנייה של תוכניות הטלוויזיה כולן. מה שהתוכנית מבקשת לעשות הוא לטעון כי לכל העניין הוויזואלי, של המבע הקולנועי, אין חשיבות. אך בשל כך, נעדרת בה כל איכות, שכבר הפכה לאבן בסיס בכל תוכנית טלוויזיה ראויה. בעשייה זו, שבה נעדר הפן הוויזואלי, ישנה חתרנות מסוימת, המתאימה למאפיין התוכנית בכלל, כיוון שהיא טוענת כי התפאורה היא רק מסכה שלא תורמת במאומה. דוגמא לכך הוצגה בתוספת הקטנה מאוד שעשו בהפקה למען הפן הוויזואלי של התוכנית – בפרק אחד בתוכנית (התוכנית השנייה) הוצג קטע שבו דרור מדבר בטלפון עם שי, שמחקה את לריסה טרימבובלר (גם החיקוי לא היה מדהים). כדי להמחיש את היותו לריסה, שמו לפני פניו של שי מחזיק דפים עם תמונה של לריסה עליו. וזהו. כיוון שזו בעיקרה תוכנית רדיו מצולמת, לא דאגו לתלבושות ולשאר האלמנטים שיוצרים חיקוי טוב ומהימן. אך לעניין זה יש גם פן שלילי ובעייתי – התוכנית חוזרת אחורה לתחילת ימי השידורים ואף רחוק מזה- התוכנית מזכירה את הימים הראשונים של הקולנוע העלילתי שנוצר – שבו היו המצלמות סטטיות, מצלמות את הצגות האופרה והצגות התיאטרון כמעין צופה בחזית הבמה. בעשייתה כן, התוכנית מאבדת משהו חשוב בה, את התלת מימדיות של הטלוויזיה, את המבע הקולנועי, את כל מה שהיא השיגה במהלך שנות קיומה, את האפשרויות שגלומות בוויזואליה- את האיכות ואת המימד הנוסף שקיים במדיום של הטלוויזיה.
תחשבו על תוכניות בידור שנעדר בהן הפן הוויזואלי – תחשבו על "הישראלים", כשהשלושה עומדים על במה ומציגים את אותם העניינים בלי ביגוד, תפאורה, לוקיישנים וכל העניינים הנלווים שעושים את התוכנית לבידורית, תחשבו על "ארץ נהדרת" בלי תפאורה, בלי ביגוד, בלי הקטעים המצולמים. תחשבו גם על "מועדון לילה", שהיא הכי קרובה לתוכניתם של שי ודרור במאפיינים – היא יכולה גם להצטלם בפאב שכונתי עם כל הח'ברה שמריצים בדיחות, אך היה נפגם משהו בה – היו חסרות כל ההתייחסויות לאירועי היום המצולמים, שמוצגים במסך הענק שנמצא מולם.
תוכנית שכזו מרחיקה אפילו יותר מ-"הקומדי סטור" הישנה וטובה, שגם היא הייתה תוכנית זולה ופשוטה, שצולמה לרוב במועדון "הפוקוס", אך גם בה עשו שימוש נבון במדיום הוויזואלי שקיים ומוסיף לטלוויזיה, במשחקי פרספקטיבה ובסתם תפאורה וביגוד שמוסיפים לעניין. תוכניתם זו של הזוג שי ודרור היא לדעתי המשך ישיר של מה שנוצר באינטרנט, שהופך להיות יריב ראוי לטלוויזיה, מה שלא הצליחו לעשות בערוץ הקהילתי. באינטרנט מתחילה להיות התעניינות ופופולאריות לתכנים המצולמים בווידיאו של כל מיני אנשים בכל הגילאים, להם אין משאבים להשקעה, אלא רק מצלמת וידאו קטנה וכמה רעיונות נחמדים וקצרים. פופולאריות רבה יש לפליקס, ויטיוב ועוד שאר האתרים של וידיאו ביתיים. לתפנית זו של האינטרנט, שמאיים על הטלוויזיה, חשוב להתייחס ועימה להתכתב, ואולי עם התפתחות זו הצמד שי ודרור אכן מתכתבים, כיוון שהם עושים את אותו הדבר – תכנים זולים שברובם עוסקים רק בטקסט ופחות בתמונה (למרות שישנם גם הרבה תכנים הפוכים באינטרנט שרק התמונה מעניינת ופחות האמירה) אך זו לא הפלטפורמה הנכונה. התוכנית לא מתאימה לערוץ "ביפ", שהוא בעיקרון ערוץ חתרני, מעניין וייחודי, אך רוב התכנים המקומיים שבו בסוף מגיעים גם לערוץ שתיים הממלכתי, כיוון ש"ביפ" שייך ל"קשת", זכיינית ערוץ 2, כך ששי ודרור גם יזכו, לדעתי, להיות משודרים בשעות הלילה המאוחרות בערוץ המסחרי בעוד כמה חודשים. התוכנית עושה כיף ובידור להמונים, אך גם פוגעת בדרישה לעשייה איכותית וראויה בטלוויזיה. אני מודה, הייתה לי בעיה כבר בתוכנית הטלוויזיה הקודמת של הזוג ששודרה בערוץ שתיים לפני כמה שנים, "זו ארצנו", שגם שם החיקויים היו ברמה מאוד ירודה מהבחינה הויזואלית, שהיא לא פחות חשובה, אלא רק מוסיפה. החשש הוא שעם הצלחתה ילמדו המפיקים בטלוויזיה כי אפשר לעשות תכנים לא ויזואליים שלא יהיו מאוד איכותיים, אלא חסרי מבע, וכך הטלוויזיה תחזור אחורה עשרות שנים, כשצד אחד חשוב במשוואה של הטלוויזיה יעלם ממנה והיא תאבד את תלת המימד הסמלי שבה - את הפן הוויזואלי, שמוסיף עוד המון רבדים למילה. |
|
