הסמויה - דרמת פשע מעולה

מאחוריכם "הסופרנוס", "רצח מאדום לשחור", "המגן", "חוק וסדר" וגם שאר סדרות הפשע והמשטרה הטובות השונות. בטלוויזיה כיום משודרת סדרה אחת מעל כולם, "הסמויה", שלא זוכה לאותה פופולאריות והערכה ופה אני בא לתקן את התמונה.

הסמויה . דרמת פשע שצריך לה סבלנות אך מובטחת תמורה נאה

"הסמויה" היא דרמת פשע שנותנת תמונת על מנקודות מבט שונות ומשונות על חייה של העיר בולטימור.

היא עוקבת אחרי מספר מחלקות של שוטרים (המחלקה לפשעים חמורים, מחלק הרצח, מחלק הסמים ומחוזות המשטרה השונים בעיר בולטימור), מספר כנופיות (במקרה של הסמויה המילה ארגונים מתאימה כנראה לא פחות) של פושעים ובעונות המתקדמות יותר יש הצצה גם לעבר מסדרונות הפוליטיקה וכיתות הלימוד.

הסמויה - אנשי החוק

הסמויה בנויה כך שהסיפור מתמשך לאורך עונה שלמה (ולמעשה מתפרס אפילו על מספר עונות), אין סיפורים קטנים של כל פרק בנפרד כמו שיש ב"המגן" או ב"חוק וסדר". זה חלק מהקושי בצפייה, אך הצופים שרואים את הסדרה בעקביות לא מתאכזבים וכולם מציינים את הסדרה כ"קסומה" וכ"אחת ויחידה".

יש בהסמויה המון דמויות ( אולי מעל 50 דמויות, לפחות 20 מהן ראשיות ביותר) , כל אחת מהן עמוקה ומורכבת ויכולה להיות ראשית בעונה מסוימת ומשנית בעונה שאחריה. לכל דמות יש מעלות ומגרעות, והצופה מוצא את עצמו מזדהה בו זמנית עם השוטר הרודף והפושע הנרדף, וזאת, תוך כדי ההבנה שאין טוב מוחלט ואין רע מוחלט. כולם אנשים שנקלעו (מבחירה או שלא מבחירה) לסיטואציות מסוימות ומנסים לשרוד.

"הסמויה" נותנת גם מבט אמין בכך שהיא מכירה ביכולות השונות של בני אדם. לא כל השוטרים (או במבט ראי הפושעים) הם באותה רמה. יש שוטרים מעולים שרואים את התמונה הכוללת (מקנולטי ופרימון), יש שוטרי שטח שתמיד עושים את העבודה שצריך (השוטרת גרגס, סידנור, ובאנק ממחלק הרצח), יש שוטרים פחות טובים (קארבר או הארק) ויש כאלה שנעים מחוסר כשירות לגאוניות (פרז). גם שרשרת הפיקוד במשטרה (כמו גם במערכת הפשע) מציגה גישות שונות, החל מאינטרסנטיות אישית של חלק מהמפקדים (ראולס וואלצ'ק),  עבור בגישות פרקטיות (דניאלס) ויצירתיות (קולווין) וכלה בשחיתות (בורל).

הסמויה - אנשי הרחוב

דבר נוסף הבולט בהסמויה הוא סוגיית האקשן. אין בסמויה אקשן מאולץ, אקשן לשם אקשן. האקשן בא רק שהדברים הגיעו לנקודת הרתיחה, רק כאשר הוא באמת צריך להגיע. ושהוא מגיע, וואו, הוא מגיע. סצינות האקשן בסמויה הן מופתיות, אתה ממש יכול להרגיש את האוירה אצלך בסלון, אם מדובר בקולות היריות, בריצות האמוק של השוטרים, בקולות המסוקים באויר או לחלופין, במבטי הפחד המפתיעים של הפושעים הקשוחים ביותר כאשר מגיע קולגה לחסל אותם. וכשמגיעה סצינה כזו, אתה מבין שהיה שווה לחכות.

"הסמויה" נהנית לשחק גם על עניין פערי המידע. מכיוון שהצופה רואה את שני הצדדים (או שלושתם, או ארבעתם...) הוא לא יכול שלא להתפלא לפעמים על הראיה המעוותת של אחד הצדדים את הצד השני. הרגעים הקטנים, בהן הדמויות נחשפות בעצם לדבר שלא ידעו, הן הסצינות שהופכות את הסמויה ליצירת מופת. שמקנולטי ודניאלס (בלש מרכזי בחקירה ומפקדו) מגיעים למשרדם של בארקסדייל ובל (הראשון ראש ארגון הפשע והשני סגנו), שניהם מסתובבים ונותנים את ידיהם לאזיקים אך הצופה כבר יודע שלמשטרה יש חומר רק על אחד מהם. המבט המופתע על פניהם של השניים, בדיוק בשניה שהם מבינים שאחד הולך לכלא אך השני נשאר בחוץ, הוא רגע מכונן. וזאת רק דוגמא אחת מני רבות לסצינות מופלאות בהן נחשפות הדמויות למידע שהצופה ידע כבר זמן רב קודם לכן.

הסמויה - הילדים בבית הספר

דבר נוסף המעניין בסמויה הוא ההקבלה בין מבנה המשטרה לבין ארגונו של בארקסדייל. בשני הגופים יש שרשרת פיקוד, בוסים, סגנים וחיילים אך באחד מהם היא יעילה ומשוכללת ובשני היא מסואבת ומושחתת. ובעוד ראשי הארגון של בארקסדייל ובראשם  בארקסדייל ובל הם נערצים, הרי שראשי המשטרה לא פעם נחשבים ע"י השוטרים בשטח כאינטרסנטים עלובים ורקובים. בדיוק בהקשר זה,  השוטר הארק, טבע את אחד המשפטים המעניינים שנאמרו בסדרה, לחברו השוטר קארבר: "אתה מבין למה אנחנו לא יכולים לנצח? שהם מפשלים, הם חוטפים מכות. שאנחנו מפשלים, נותנים לנו פנסיה".

גם קבלת ההחלטות של הדמויות בסדרה היא מופתית ומרתקת. בכל עונה, מגיעות מספר דמויות למצב בו הן צריכות לקבל החלטה וזאת תחת מכבשי לחצים שסגרו עליהם לאורך כל העונה. בעונה הראשונה זה דיאנג'לו בארקסדייל, אחיינו של איבון, שצריך להחליט האם להסגיר את דודו, להפנות עורף למשפחתו (כולל אימו שלוחצת עליו לא לשתף פעולה עם השוטרים) ולהתחיל חיים חדשים או לרצות 20 שנה בכלא. גם בעונות שלאחר מכן, מספר דמויות יצטרכו לקבל החלטה שתשפיע באופן ישיר על חייהם וקרוביהם. לעתים קרובות, ההחלטות שמתקבלות מסתיימות באופן טראגי, או כמו שנאמר: "אתה לא יכול להשתנות באמת מבלי לשלם את המחיר".

הסמויה היא סדרה שגורמת לך לחשוב. זוהי מסוג הסדרות שמשאירות בך חותם, משהו בלתי נשכח, כמו סרט משובח שלא נגמר, עם עוד רובד ועוד פיתול בעלילה, ועוד דמות משנית שהנה, בלי לשים לב הפכה פתאום לדמות מרכזית. באיזו עוד סדרה בטלוויזיה, הפושע הכי קשוח ואגדי בעיר (עומאר) הוא הומוסקסואל רגיש בעל לב זהב? באיזו עוד סדרה יש פושע אכזרי שנקרא "היווני" והוא בעל בייבי פייס של סבא חביב והוא בכלל לא יווני? באיזו עוד סדרה תראו את סוחר סמים (דיאנג'לו בארקסדייל) מסביר לחייליו את דרכי ההתקדמות בעולם הפשע ע"י מטאפורה של משחק השחמט?

לכל חובבי הקולנוע האיכותי, והטלוויזיה המשובחת, הנה לכם הדבר הכי טוב שתראו בשנים הקרובות.