לרדת בגדול 2 – מיידיות הריאלטי

לרדת בגדול 2

לשם כך כל האמצעים כשרים – המאמנים הדקיקים והחטובים, שמפגינים מחשופים נדיבים ושרירים מנופחים, שמייצגים את מה שאנו צריכים להפנים כיפה ומושלם, יידרשו כוח רצון והשקעה, שעד כה נעלמו מאותם שמנים - מאלו המשתתפים, שייחשפו לראווה ולבושתם את הצמיגים המקפצים. כלומר, הנוסחא של התוכנית היא השפלת המשתתפים רק כדי שאלה יורידו במשך תקופה קצרה כמה שיותר קילוגרמים, דבר שמוצג כפתרון המהיר לכל בעיותיהם בחיים. 

המשתתפים בעונה זו כלואים יחדיו במשך שלושה חודשים בוילה סגורה, שבה יעשו רע אחד לשני רק כדי שהאחרים ייפסלו ויתפתו למנעמים האסורים.

אלה החוקים ואין מה לעשות עימם – הקהל אוהב השפלות ותככים, הם מוכרים ומבוקשים, אך ישנה בעיה נוספת בתוכנית - התוכנית ממשיכה ומחזקת את הסוגה של תוכניות המלמדות כי החיים אינם כה מורכבים, אלא ישנן פתרונות מהירים, פתרונות אינסטנט, שיביאו לחיים שלווים וטובים. זוהי טעות שהטלוויזיה מלמדת את הצופים, אשר נשארים מתוסכלים כל פעם שישנה בעיה והיא לא נפתרת ברגע, כפי שהטלוויזיה לימדה אותנו.

חברה מיידית ופתרונות אינסטנט

בדומה לתעלומת הביצה והתרנגולת (שאגב, נפתרה – הביצה קדמה: התרנגולת נולדה מביצה של דינוזאור שעברה שינוי), לא ברור מה בא קודם והביא את חברתנו להיות חברה של "מיידיות", של פתרונות אינסטנט, של חברה מודרנית ומתקדמת שדורשת שהכל ייפתר מהר – האם המדיה אשמה או החברה המודרנית עצמה – האם אלה תוכניות הבידור, שמציגות פתרונות מיידים לבעיות מורכבות ומסובכות, שבמציאות זקוקות לזמן כדי לפתור אותן, הן שהביאו לאידיאולוגיה של המיידיות, או שמא זו החברה המערבית שהחליטה כי בעידן המודרני הכל צריך להיות מהר ומיידי – דבר שנובע מתוך האמונה כי פתרון לבעיה הוא תמיד בר השגה וצריך להתבצע ברגע – תפישה קפיטליסטית שמתמצה במשפט "זמן הוא כסף".

האם הרזייה המהירה היא הנוסחא לחיים טובים?

החברה שלנו נגועה באותה מחלה של מיידיות, כפי שעולה גם ממלחמת לבנון השנייה, שהחלה במהירות בלי הרבה בדיקות והתלבטויות וכך היא גם הסתיימה, כשנתפשה ככישלון בעיקר בגלל שלא הצלחנו לחסל בכמה רגעים או במקסימום כמה ימים את ירי הרקטות ולהחזיר את הבנים. הבעיה היא שמיידיות אינה מטרה וקריטריון להצלחה! בששת הימים לא ניצחנו בזכות המהירות, אלא בזכות גירוש האויבים וכיבוש שטחים נוספים.

באקלים זה, שבו החברה דורשת פתרונות מיידיים, גם תוכניות הריאלטי אימצו את אותו אורח חיים מיידי ומציגות בחצי שעה או בעונה אחת פתרונות מיידיים לבעיות ולמצבים שאורכים בד"כ זמן רב. הדבר הוא בעיתי כי אנשים לומדים כי גם בעיותיהם צריכות להיפתר ברגע, ואם זה לא קורה, הם הופכים מדוכאים ומרגישים שהם כשלו, דבר שמוביל לאכזבה לא נכונה, כיוון שהבעיה צריכה להיפתר בהדרגה ולא כפי שהמדיה מציגה אותה.

תוכניות ריאלטי רבות שמשודרות כעת בטלוויזיה, ששודרו, או שעוד מעט ישודרו בעונה חדשה, מעודדות ומחנכות את הצופים כי הכל הוא מיידי, כי אין דבר שלא נפתר בפרק או בעונה אחת – הכל ניתן לפתרון מיידי:

אם יש לכם אוברדראפט ענק וקשיים לכלכל את המשפחה, תוכנית אחת, "משפחה חורגת", מלמדת כי בפרק אחד קצר משפחה שלמה יכולה לפתור את הבעיה ולחזור לחיות בשלווה בלי לשמוע עוד מפקיד הבנק.

תוכנית אחרת, "אימא מחליפה", מלמדת כי בפרק אחד, שבו מחליפים את האימא במשפחה למשך שבוע ימים באימא ממשפחה אחרת, כל מציאות החיים הישנה תיעלם, עם כל הבעיות והקשיים, הבעיות ייפתרו והכל ישוב להיות כפי שאנו חולמים.

תוכנית נוספת מגשימה בעונה חלום - היא הופכת צעירים שחולמים להיות כוכבים לכאלה בכמה פרקים, כפי שמשתמע מהתוכנית "כוכב נולד". אותו דבר קיים גם לגבי שדה הדוגמניות, שבעונה אחת מתגלה לה דוגמנית חדשה, כפי שהיה ב"הדוגמניות". גם למצוא חתן תוכניות הריאלטי ניסו לעשות את העבודה, כפי שהיה ב-"48 שעות".

באותו אופן, כעת "לרדת בגדול 2" מציגה את אותה "נוסחא" מהירה להצלחה, שרק תביא לדיכאון ולאכזבה עבור כל שאר הצופים המלאים בחברה, שלא יצליחו להביא לאותה תוצאה, כיוון שלא כמו בתוכנית, לא ניתן בעונה אחת, בשלושה חודשים, להיות באמת רזים ויפים, ולא ניתן להגיע לאושר, הצלחה ושלווה בלי הלחץ והסביבה שקיימת בתוכנית עצמה.

בתוכנית הפתיחה, לפני שהכרנו את המתמודדים החדשים של העונה השנייה, שודר פרק שסיקר את מעלליהם של אותם משתתפים מהעונה שעברה. שם גילינו את האמת המרה - כי ישנם משתתפים שלא עמדו במשימה ולא נשארו רזים ויפים, כפי שהיו בסופה של העונה הראשונה. לזה נלוו תגובות של אכזבה, כאילו זוהי נוסחא מנצחת שיש לאמצה – בשלושה שבועות בודדים הופכים לרזים ויפים ואת זה יש לשמר בלי בעיה במשך כל החיים. אך פתרון זה הוא בעייתי ושקרי, כיוון שבמציאות של האנשים מן היישוב הדבר לא אפשרי, אלא רק בצעדים קטנים ניתן להוריד את הקילוגרמים המיותרים.

בעונה הנוכחית, אנו נגלה כיצד מרזים בשלושה חודשים, אך יש לזכור כי פתרון מהיר זה אינו הגיוני בתנאים רגילים של הצופים.

לשתות או לא לשתות, זו השאלה עבור המשתתפים השמנים.

בנוסף, מהתוכנית אנו למדים כי ההרזייה היא גם הפתרון לכל שאר הבעיות של השמנים שמשתתפים בה: ישנם כמה משתתפים שחושבים כי פתרון מהיר זה יוביל לחיבה ואף אהבה מצד אב נורא שמשפיל את בתו ללא הפסקה, שיוביל להחזרת האהבה של בני זוג לא תומכים שאיימו בגירושים ושל החזרת הביטחון העצמי עבור בחורה שחברה היה גם כן השפיל אותה. גם זה פתרון אינסטנט שלדעתי לא יוביל לחיים יותר טובים ושלווים, כפי שמקווים המשתתפים.

אך השפלות אלה שעברו השמנים בחייהם הקשים, לא יעברו גם במהלך הצילומים, כיוון שגם בתוכנית עצמה צריכים היוצרים להשפיל את המשתתפים:

תוכנית הריאלטי "לרדת בגדול 2" משתמשת באלמנט נוראי נוסף – בהשפלות החברים. כל השיטה של התוכנית, שמביאה לצופים רבים, היא בהשפלת המשתתפים – ההשפלה היא פיזית ונפשית – המשתתפים צריכים אחרי כל תוכנית לעלות על המשקל מול כולם ויותר מכל – כמעט לגמרי ערומים, כשהעיקר הוא לחשוף את הקפלים, את הצמיגים של המשתתפים, בלי חולצות בבגדים תחתונים.

ובלי להיות שמן אני בטוח שזהו הדבר הקשה ביותר עבור השמנים – לחשוף את מה שנתפש בחברה כדבר מגעיל ורע – את השומנים הנשפכים. למה ומדוע? רק לשם ההשפלה, לשם הרייטינג, כיוון שהיצר המציצני של הצופים רוצה לראות דברים שנתפשים בעיניהם כמגעילים, כפי שהצגתי במאמר אחר על הריאלטי (ר' "הדוחה בתוכניות הריאלטי").

מלבד השפלה מביכה ומיותרת זו, שגם חולצה דקיקה לא הייתה משנה את המשקל לרעה, התככים בין החברים בתוך הווילה הסגורה הם אלמנטים קבועים בתוכניות ריאלטי שבהן כולאים את המתמודדים. משום מה, גם בתוכנית שכל המטרה היא להיות רזים, פשוט לא לאכול יותר מידי ולעשות כושר כל הזמן, ישנם לא מעט תככים ומזימות בין החברים, שיוצרים קבוצות ונלחמים לרעת אחד או יותר מהם.

לא ברור למה ומדוע אך זה קורה. כך היה ב"פרוייקט ווי" וב"הדוגמניות" וכך זה גם היה בעונה הראשונה של "לרדת בגדול" – למה? ככה! אלו חוקי המשחק, אלו המאפיינים של בני האנוש התחרותיים ואולי זה מה שדרשו או גורמים המפיקים-היוצרים שמחפשים את התככים.

בתחילת שבוע הבא (יום שני) מתחילה התחרות האמיתית, כשנראה כיצד שתי הקבוצות המתחרות (מדוע בכלל זקוקים לשתי קבוצות מתחרות, הרי מדובר על כל אחד לעצמו?) מנסות בכל כוחן להרזות במהירות, תוך כדי שימוש בתככים ומזימות בלי סולידאריות ותמיכה הדדית.