|
|
![]() |
|
מאמרים אחרונים של מתן אהרוני - הישרדות הגמר – הקרב בין שני ישראלים ארכיטיפים - אמנות הרמאות – פרומואים בערוצים המסחריים - "אלופים של החיים" – הנוער במצוקה ויש להחיש לו עזרה לרשימת המאמרים המלאה של מתן אהרוני |
מונית הכסף
מתן אהרוני עלייה על מונית היא חוויה בפני עצמה. יש בה משהו דרמטי ומותח גם יחד. תמיד לפני העלייה על המונית אתה חושש מהנהג, מאיכות הנסיעה, מקפיצות המונה הלא ברורות והמהירות, מהפקקים שעלולים להכשיל את "המשימה" ובעיקר מנושאי השיחה, מהשתיקה הרועמת או מהמוסיקה שמתנגנת בה (או הצעקות של תוכניות הויכוחים שהנהגים כה אוהבים). כעת, ברחבי תל אביב נוספה עוד מונית מיוחדת ושונה שמשדרגת את הנסיעה – זוהי מונית הכסף שמוסיפה לדרמה, למתח ולהנאה שקיימת במהלך הנסיעה במונית.
תוכנית הבידור/טריוויה החדשה "מונית הכסף" משדרגת בזכות פשטותה את ז'אנר תוכניות השאלונים, כשהיא מהווה תוכנית היברידית – תוכנית שאלונים וריאלטי גם יחד, כשהפעם ובניגוד לפחדים של הרגולטורים, ההיברידיות משחקת לטובתה. התוכנית, אשר משודרת בימי שבת (22:30) אחרי "כוכב נולד 5", היא תוכנית מאוד פשוטה - עידו רוזנבלום, המגיש ונהג המונית, מסתובב ברחבי העיר תל אביב עם מונית משודרגת בעלת אורות ניאון בוהקים בגג הפנימי של המכונית, עם מצלמות מסביב וגם עם מוסיקה של "תוכניות חידונים". הוא אוסף נוסעים אקראיים בלילות החמימים ומציע להם להשתתף בשאלוני טריוויה במשך כל הנסיעה עד ליעדם. והחוקים דיי דומים לשאר תוכניות החידונים – על כל תשובה נכונה מתחילים מ-250 שקלים ומעלים את הרף עם שאלות קצת יותר קשות (למרות שרוב השאלות היו קלות). אם הנוסעים טעו ב-3 תשובות הם נזרקים מהמונית בלי כסף. יש להם אפשרות להשתמש בחבר סלולארי ויש אפשרות להשתמש בעזרת הנהגים שסביב להם. במאפייניה אלה התוכנית שוברת את המסורת של תוכניות הטריוויה המוכרות ("הכספת", "מי רוצה להיות מיליונר, "אחד נגד מאה" ועוד) והופכת אותה לתוכנית מדליקה, מעניינת, מצחיקה וגם מותחת, שמשתפת גם את הקהל בבית, שלא מרגיש מאויים משאלות קשות מידי. תוכנית זו מבשרת חדשנות בתחום תוכניות הבידור-חידונים - סוף סוף תוכנית חידונים שיצאה מהאולמות הגדולים, הממוזגים, עם קהל האורחים ועם אורות מנצנצים, שכולם מדגישים את הגודל של המאורע. ב"מונית הכסף" הכל בקטן וזה רק לטובה – הכסף אינו רב אבל דווקא מעלה תחושה נכונה של כסף אמיתי שמקבלים מייד וביד, מזומן, כמו שאמרה אחת הזוכות בפליאה "מה כסף מזומן? לא צ'יק וכאלה". המונית היא האולפן – מקום קטן וחם בניגוד לאולמות הענק המנוכרים. המנחה אינו פלצן ולא לבוש ומסודר כמו חתן, אלא הוא לבוש בטי שירט, לא מגולח ולא רשמי ומנופח, אלא אחד העם.
בצפייה בתוכנית ישנה גם הרגשה של קירבה ושל השתתפות עם הנוסעים, כיוון שאתה מבין שזה היה יכול באותה מידה להיות אני שם בפנים. המשתתפים לא היו צריכים לעבור הרבה מבחנים, לשלוח אס.אם.אסים, לענות על תחקירים וכד', אלא הם פשוט היו שם בזמן ובמקום הנכון בעיר. גם הזכייה בסכומי כסף קטנים (במונחים של תוכנית חידונים) עושה כיף לצופים, הרבה יותר מעשרות ומאות השקלים שבתוכניות החידונים האחרות, כשרואים כיצד המזומנים לפתע נשלפים ונעלמים בכיס הנוסעים, שסה"כ רצו להגיע למעוז חפצם. גם השאלות לא קשות ומסובכות, כך שאתה מרגיש אפילו חכם לענות על השאלות. התוכנית גם עשתה מעשה חכם, שהכריזו עליו לא מזמן בכותרות מוספי העיתונים – כי תוכניות הטלוויזיה הופכות להיות משולבות – התוכנית "מונית הכסף" שילבה תחום שכולם אוהבים בטלוויזיה העכשווית – התוכנית היא גם תוכנית ריאלטי – היא אוספת אנשים מהרחוב בלי הרבה הכנה ומצלמת אותם לא מוכנים, בספונטאניות אמיתית. פה אנו נתקלים באנשים שלא מאופרים ולא מולבשים, שאומרים את דעתם בלי הרבה צנזורה ועריכה ומשחקים את המשחק – מופתעים, משובבים, ספונטאניים, לחוצים, קלילים או מבדרים. שילוב זה שבין ריאלטי לתוכנית חידונים הוא שילוב נכון ולעניין. תמיד טוב וגם חשוב לשלב ולשנות, כיוון שרק כך אפשר לחדש ולא לשמור על הסוגה כפי שהיא, כיוון שרק כך תהיה טלוויזיה טובה. אך השילוב הזה הוצג ונתפש בציבור כדבר רע, מכיוון שיש לו פן בעייתי – כיצד תוגדר התוכנית בקרב הרגולטורים, אשר דורשים לקיים סדרה של ז'אנרים מוגדרים – דרמה איכותית, ריאלטי, דוקומנטרי, טלוויזיה מיגזרית ועוד. אך, לדעתי, בלי חדשנות כזו לא תתפתח הטלוויזיה לכיוון טובים, אלא תישאר דחוקה וכבולה בין אותם חוקים שכופים הז'אנרים השונים. לא לנו לדאוג לרגולטורים, אלא הם פשוט יצטרכו לחשוב היטב לפני כל תוכנית האם הזכיינים הכניסו את התוכנית לז'אנר המתאים והאם אלה התכנים שעליהם חשבו בניסוחם את המכרזים.
מעניין אם בשאר התוכניות המונית גם תצא מגבולות תל אביב וסביבתה כדי לתת צ'אנס לכל היישובים במדינה. אם היא תמשיך להסתובב סביב תל אביב ולא לצאת מגבולותיה היא תחטא בחטא של יהירות, והיא תמשיך מסורת שקיימת ברוב התכנים התרבותיים הישראלים השונים - להציג את המדינה כתל אביב, שסביבה כל שאר הפריפריה – היישובים חסרי "הפנים", חסרי ייצוג ונוכחות.
בסך הכל "מונית הכסף" היא תוכנית מדליקה, קלילה ומהנה שמלמדת כי לא צריך את האורות המנצנצים, האולמות הגדולים והמנחים המנופחים מחשיבות עצמית, אלא גם ברחוב ניתן להפיק תוכנית טובה. |
|