|
|
|
|
מאמרים אחרונים של מתן אהרוני - אמנות הרמאות – פרומואים בערוצים המסחריים - "אלופים של החיים" – הנוער במצוקה ויש להחיש לו עזרה - אולפן שישי עם יאיר לפיד – מהדורה בורגנית ומרגיעה לרשימת המאמרים המלאה של מתן אהרוני |
חברות הכי טובות – נשים מבוגרות שרוצות להיות שוב ילדות
מתן אהרוני הסדרה החדשה של ענת גוב שעלתה בערוץ 2 (קשת, יום שבת 21:55), "חברות הכי טובות", היא סדרה דיי מוזרה, מכיוון שהיא, מצד אחד, מבקשת לתת במה, ייצוג, לנשים "חדשות", נשים לא צעירות שכבר לא מחפשות חתן ראשון, אך נראה כי אותן בחורות לא צעירות רק רוצות לחזור ולהיות ילדות.
וגם יש עוד מה לומר על ההתכתבות עם הסדרה "סקס והעיר הגדולה" – האם כך נראות הנשים העירוניות הישראליות? האם כל אחת מייצגת רק כיוון ומחשבה אחת שונה? הסדרה היא סדרת דרמה בת שלושה חלקים שמבוססת על מחזה בעל שם זהה עם אותן השחקניות, ענת וקסמן, קרן מור ושרה פון שוורצה. היא מציגה את חייהן הבוגרים של שלוש הבנות ואת הזיכרונות שלהן מתקופת הנערות שלהן. הנשים הן בשנות גיל הארבעים ואפילו יותר של חייהן. הן היו בעברן החברות הכי טובות ועם הזמן, ובגלל משהו לא ממש ברור, לפחות לא על פי הפרק הראשון, הן רבו ונפרדו כל אחת לדרכה. כעת הן חזרו ונפגשו כדי ללבן עניינים ולנסות ולחזור להיות החברות הכי טובות. אז מה יש בסדרה לטוב ולרע? הסדרה "חברות הכי טובות", כאמור, מציגה שלוש נשים בגילאי שנות הארבעים. נשים אלה הן יחסית חדשות בנוף הטלוויזיוני הנוכחי (הישראלי) ובטח שלא ניתנה להן מלוא הבמה בטלוויזיה עד כה. הן מעולם לא היו מיוצגות לבדן, אלא הן ודומיהן הופיעו כחלק מאוכלוסייה שנדמה כי היא נכחדה לפני כחמש שנים, עם היעלמותן של הסדרות "הבורגנים", "שבתות וחגים", "בנות בראון" ודומיהן, שם הגילאים גם יורדים חזרה לאנשים בגילאי שנות השלושים, שרק מתחילים להקים משפחה ולהוליד ילדים. בשנה האחרונה גם נתקלנו בחזרה של הצעירים בני השלושים, שמחפשים כלות וחתנים, סדרות כמו "האקס המיתולוגי", "הכל דבש" וגם "קוויקי". היו לנו גם קצת יותר צעירים, בסדרה "מרחק נגיעה". אז באקלים זה זוהי באמת הפתעה גדולה, ולטובה, שישנו ייצוג של נשים לא צעירות, נשים בוגרות, נשים עצמאיות, שמוצגות בחזית הבמה. נשים שמתאגדות יחדיו כדי להתמודד עם המציאות הקשה. אך מעבר לקיומן על הבמה הטלוויזיונית הנוכחית, חשוב גם לבחון כיצד הן מיוצגות, ופה מתחילה הבעיה. מצד אחד, מדובר על נשים עצמאיות, נשים שהצליחו בחייהן: ישנה בסדרה בחורה שמופיעה בטלוויזיה כמנחה מכובדת בטלוויזיה, בחורה מאוד אסרטיבית ועצמאית ובחורה דיי בודדה, שהייתה בעבר היפה והמצליחה. היא הבחורה שמאגדת את שלושתן יחדיו חזרה, כמו בימי התיכון העליזים. אך הצד השני של המשוואה הוא פחות חיובי: אנו מגלים כי לא טוב להן בחייהן הנוכחיים, למרות מה שהן אולי מקרינות כלפי חוץ, אלא הן מוצגת, לפחות על פי התוכנית הראשונה, כי הכמיהה היא חזרה לימי התיכון, כמיהה לחזור ולהיות צעירות, יפות ושטוטניקיות, בלי הרבה נשיאת אחריות ובלי הרבה בעיות, שגם אם הן צצות הן פותרות אותן יחדיו. כלומר, מכאן אנו למדים כי לנשים הללו לא טוב בחיים - לא טוב לנשים העצמאיות והמכובדות, לאישה החד הורית, לאישה הקרייריסטית ולאישה הבודדה, אלא הן כמהות לחזור אחורה לתקופה אחרת, הצעירה. זאת מכיוון שהן לא מסוגלות לבדן, אלא הן זקוקות לתמיכה והכוונה, ולכן הן מנסות ליישם חזרה את החבורה שהן ייסדו בצעירותן. גם מהלך זה יכול להיקרא כדבר טוב - ליצור אחדות נשית חזקה, אך היא מתגלה, לפחות בינתיים, כילדותית, לא בוגרת ולא אחראית, אלא שוב חוזרת החבורה הנשית הילדותית. לכן, החזרה הזו לעבר, הכמיהה הזו שמוצגת, לפחות בפרק הראשון, לעבר היפה והטוב, של ילדות חסרת דאגות ובעיות, מלמדת כי העבר הוא יפה והווה הוא רע ונורא. לכן, אין פה מסר של יהיה טוב, לפחות לא בינתיים (על פי הפרק הראשון), אלא של "הרדמה", של חזרה לנוסטלגיה לכאורה מתוקה, ולא ראייה חכמה קדימה לעבר העתיד. בנוסף, מהסדרה אנו למדים כי ההזדקנות היא רעה והילדות כבר אבודה, לכן, נותרה רק הנוסטלגיה להתרפק עליה בערגה. ואם כבר מדברים על חבורה נשית, מהסדרה גם עולה ההקשר לסדרה אחרת מאוד מצליחה, ל-"סקס והעיר הגדולה". גם שם ישנן בנות לא ממש צעירות, נשים מצליחות, עצמאיות ומכובדות, שהן מהוות חבורה שכזאת, שמתמודדת יחדיו עם קשיי החיים, עם גברים, על נושאי צרכנות, ילדים, אמהות, משפחה, זוגיות ועוד דברים נוספים. גם שם כל דמות מייצגת סוג מסוים של טיפוס כמו: הקשוחה, המינית והמפתה, השמרנית, והמסובכת בחייה עם מערכות יחסים עם גברים, נעליים ובגדים, אך פה נגמר הדמיון ומתחילה בעיה, נוספת לילדותיות של החבורה בסדרה "חברות הכי טובות":
הסדרה "החברות הכי טובות" מציגה כל דמות כמאופיינת בצורה חד- מממדית ושטחית, לפחות על פי הפרק הראשון מתוך השלושה. שלושת הנשים גם מסומנות בצבעים שונים של בגדים לכל אורך העלילה, כדי שחלילה לא נטעה לחשוב שהבחורה בכחול היא לא אחרת מהחננה, מהמרובעת חסרת הביטחון. שהבחורה בצהוב היא היפה, המצליחה, שזקוקה לתמיכה של החברות הישנות והבחורה באדום היא המינית והקשוחה. אך לעומת הבנות ב"סקס והעיר הגדולה", שם הן לא ילדותיות וחד-מימדיות, הבנות ב"חברות הכי טובות" לא מתוחכמות ולא מפותחות מבחינת העלילה ומאפייני הדמויות, אלא הן נבנו בהתאם לסטריאוטיפים של כל דמות בלי הרבה עומק ותחכום. אין בהן הרבה עומק ורב גוניות, אלא ישנה הרגשה של השטחה ורדידות של הדמויות. כל אחת מייצגת דמות אחת עם תכונה אחת עיקרית ותו לא. לכן, ייצוג זה של הנשים הישראליות העצמאיות יוצר רק רדידות והשטחה של הדמויות הנשיות.
בשל כך, לדעתי, הסדרה הקצרה לא תוכתר כהצלחה ולא תזכה להמשך. זאת מכיוון שמצד אחד הדמויות לא ממש מורכבות ומצד שני, הן לא מתאימות לאקלים הייצוג הטלוויזיוני הנוכחי. ייתכן והבנות הקדימו את זמנן, ייתכן וצריך עוד זמן, צריך לחכות ליבול רב ונוסף של ייצוגים מאותם גילאים ורק אז יהיה מקום לצופים לקבל את הבנות הלא צעירות הללו, שרק רוצות לחזור לתקופות קודמות, שלא ישובו עוד, מתרפקות על העבר במקום לחשוב על ההישרדות והצלחה בעתיד הרחוק. יש לחכות מה יהיה בהמשך הסדרה (נשארו רק עוד שני פרקים) כדי לראות איך התפתחו היחסים הישנים, שכעת הם מתחדשים. |
|
