משמורת

כבר שבועות שב"קשת", כמו ב"קשת" – לא מפסיקים לבשר לנו שבקרוב תגיע סדרה חדשה ("משמורת" שמה). הפעם, אולי כדי לרחם על עינינו המתאוששות בקושי כבר חודשים מהפרומואים הבלתי נגמרים ל-"כוכב נולד – הגמר", נקטו בטקטיקה שונה אך מוכרת – שיר שלא ייצא לנו מהראש. ב-"לתפוס את השמיים" זאת הייתה אפרת גוש עם גרסת כיסוי של עמיר לב (המצוין) ל-"פעם בחיים" הדרמטי, שיר שהצליח בצורה מסוימת להתקשר לייצג את אופי הסדרה.

ועכשיו, שוב, שיר של זמרת חדשה ומפתיעה – קרן פלס. אין לי שום דבר נגד קרן פלס, באמת שלא, אבל השיר שמלווה את הפרומואים של "משמורת" (ערוץ 2, קשת, ימי חמישי, 22:00), קובע שיאים חדשים של כלום. זאת לא ביקורת מוזיקה, אבל שיר שכולל שורות כמו "בוא ונבנה לנו אוהל משמיכת פיקה" ו "ואם נרצה נצחק, ואם נרצה נבכה" לא מעורר אצלי ציפייה לסדרה שבאה בעקבותיו.

כנראה שחושיי הנבואיים עבדו, ובאמת הפרק הראשון של "משמורת" (ששודר ב- 1.11.2007 וגם שודר באופן מוזר בשידור חוזר רק יומיים אחרי!!), לא ריגש בכלל.

הסדרה, כמו רבות וטובות לפניה, עוסקת בעניינים משפחתיים. בפרק הראשון, למשל, בת שבע מתבקשת ע"י אמה לאסוף את אחיה משדה התעופה, היא מסרבת והאמא מבקשת זאת מבעלה לשעבר, שמגיע עם החברה החדשה שלו ופוגש במפתיע בשדה את בתו, שבסוף כן הגיעה לשם, והיא עסוקה בלהקניט את החברה החדשה של אביה. נשמע כמו טלנובלה ? ייתכן. נראה כמו טלנובלה ? לא כזה רחוק. אמנם הדיאלוגים מתעלים לפעמים ומוציאים את הסדרה מחיוורונה (האבא, שמתכוון להגיע לנתב"ג, לחברתו החדשה : "בואי איתי לשדה". התגובה : "איזה שדה עכשיו ? אני על עקבים"), וגם אוסף השחקנים מהשורה הראשונה עושים בדרך כלל עבודה טובה, בעיקר בלטו יונתן ברק (בתפקיד אסי כהן, קול וכובש בנות) שמוכר מפינתו בתכנית של יאיר לפיד, ודניאלה קרטס, שאמנם לא קיבלה הרבה דקות מסך בתור נערה מתבגרת שרבה עם אמה, אבל למרות הסיטואציה המוכרת, עשתה את זה מצוין. שאר השחקנים, מוכרים ומנוסים (נתן דטנר, גורי אלפי, מיכל ינאי, ועוד) נראים משועממים מעט על רקע חיוורון הסדרה.

לאחר שראינו סדרות משפחתיות שנונות, מודעות לעצמן וקיצוניות בהרבה ("הכל דבש", שחוזרת כעת בשידורים חוזרים מהתחלה כפרידה אחרונה מפולי פוליאקוב) ודרמות משפחתיות איכותיות ("במרחק נגיעה" הקלישאתית אך מושקעת), נראית "משמורת" כשילוב של סדרה מהניינטיז וטלנובלה עדכנית. לא מספיק מעניינת, אם כי גם לא רעה. עם מעט יותר תעוזה ורעננות, ניתן היה לחלץ מהקאסט האיכותי הזה קצת יותר מאשר שמיכת הפיקה המשומשת הזו.    

לצפייה בפרק הראשון (מתוך אתר "קשת")