גריז – צריך לגרז את הפורמט

התוכנית החדשה שעלתה בערוץ 2 (רשת) "גריז" בהנחיית אבי קושניר צריכה הרבה שימון. הגלגלים אמנם נוסעים אבל על אוטומט ובניוטרל. ומה עם לחדש במעט??? למה לא לשנות בכלל את הפורמט? למה לעניין? לגוון? לעשות יותר מתחרות על הכוכב החדש עם שינוי קוסמטי בתחום האומנותי.

בתוכנית מחפשים כעת את הכוכב והכוכבת החדשים, שיזכו לכמה דקות של תהילה עד ההיעלמות הגדולה, שבטח תבוא ולא ממש בהפתעה. הכוכבים הפעם שנבחרים צריכים להיות השחקנים הראשיים במחזמר שיעלה מתי שהוא השנה, המחזמר "גריז", שחופף למחזמר משנת 1972 ולסרט (משנת 1978) הידוע עם אוליביה ניוטון ג'ון וג'ון טרבולטה. כלומר מחפשים את דני זוקו ואת סנדי, הבלונדינית היפה, או מה שבאמת מתאים לאקלים הישראלי - מחפשים פשוט ערס טיפוסי ו-"שחורדינית" טיפוסית, לא ממש מוכשרת וחכמה, שמשחקת אותה קשה להשגה.

ובתוכנית "גריז – שיגעון האודישנים" יש לנו את אותם התכנים והאלמנטים המוכרים בלי שום שינויים בולטים: ישנם שופטים, שגם הם נבחרים על פי טייפ קאסטינג קבוע – הטוב, הרע(ה), והלא נורא, ישנם מתחרים במגוון גוונים, ישנן פרסומות סמויות שכבר הופכות מאוד גלויות וישנם המגישים, המנחים היבשים, שממשיכים וחוזרים עם אותם הדברים.

במקרה של השופטים – הטוב, הרע(ה) והלא נורא - חני נחמיאס היא כל כך טובה, עד שהיא פשוט לא מפסיקה לבכות מכל מיני שטויות (שיר או סיפור חיים שעשה לה ריגוש). אסף אמדורסקי מזכיר את הטייפ קאסטינג שיצרה אשתו, מיכל אמדורסקי, שמתחרה בו (ב-"נולד לרקוד") - השופט הקשוח, שלפעמים הוא ממש רע אך לעיתים הוא אוהב נורא – כלומר מין שופט פרווה שכזה – הבאמצע הזה, שאליו מצטרף גם אלדד זיו. ויש את השופטת הביצ'ית, הגברת ציפי פינס (אימו של גיא פינס), ה"מגלמת" את "דמותו" של דוד דביר במקרה הישראלי ("נולד לרקוד") או של סיימון (ב-"אמריקן איידול" האמריקאי) – הרעה, זו שאין לה בעיה לומר מול הפנים שהאיש הוא פשוט לא מוצלח, כישלון ובושה להציג.

ישנם, כמובן, המתחרים, חלקם ממש טיפוסים לא שפויים, שלא ברור בדיוק מה הם רוצים, רק הם ממש לא שחקנים, זמרים או רקדנים, וחלקם באמת מסוגלים לעמוד באתגרים שיעמדו מולם בהמשך התוכנית – לצלוח את הסדנאות שהם עוברים ואנו, הצופים, צריכים לבחור האם להדיח את להשאיר, כמובן עם משלוח של הרבה אס.אם. אסים יקרים.

יש כמובן אלמנט נוסף, חשוב שכבר הפך לחלק מתוכניות המציאות – הפרסומות הסמויות. אם במקרה של "כוכב נולד" זה כבר הפך ברור שהכוכב הסגול (וכל התאורה מותאמת לצבע הסגול) אמור להזכיר לכולנו את החברה הסלולארית "סלקום" שמפרסמת בצורה לא ממש חוקית את עצמה, אז הפעם הלכו צעד אחד מעבר, כשכל התוכנית עצמה היא פרסומת אחת גדולה למה שמכנים "הפקת ענק" של המופע שיעלה עם סיום התוכנית – המחזמר גריז, שהוא, להזכירכם, עסק כלכלי לכל דבר, שיעשיר כמה מפיקים גאונים שעלו על הנוסחה ליצר פרסומת בצורת תוכנית במשך כמה חודשים.

והמנחים? הם לא ממש עושים את התחרויות ליותר מותחות ומרגשות. לי נדמה כי הם שם בלי הרבה מטרה. כי אמרו שצריך מישהו שיכוון את העניינים, אז הביאו את צביקה הדר בקשת (מטדי הפקות) ובמקרהשלנו, ב"גריז", את אבי קושניר (רשת) כדי להנחות, אך הם שניהם לא ממש מספקים את הסחורה. לצביקה הדר יש עוד פן כזה עממי וחברותי. עם קושניר העניין עוד יותר לא ברור לי למה הוא שם ומה הוא תורם לעניין? להצחיק זה לא מצחיק, להיות כריזמטי ומוביל הוא לא, אז מה הוא עשה שם? לא ברור.