|
|
|
|
מאמרים אחרונים של מתן אהרוני - "אלופים של החיים" – הנוער במצוקה ויש להחיש לו עזרה - אולפן שישי עם יאיר לפיד – מהדורה בורגנית ומרגיעה - הזייפנים – קייטנה שואתית שמכחישה שואה לרשימת המאמרים המלאה של מתן אהרוני |
"הישרדות" מובילה במערכה השנייה
מתן אהרוני
פרגון זה לא היה. "הישרדות" פשוט קיבלה חשיפה והכרה מהמתחרה, מערוץ 2, שנקטה בגישה שנכשלה – קואופטציה - היא ניסתה לאמץ אותה תחת חסותה ובכך לבטל אותה מכוחה כתוכנית אותנטית ומעניינת כשלעצמה, כשהציגה פארודיה עליה, אך ללא הצלחה. גישה זו רק הביאה לחשיפה ולהכרה רחבה בקרב הציבור, שלפתע מצא עצמו תוהה על מה כל המהומה ויצא בשיטוט בשלט לעבר מספרים, שמשום מה לא מצליחים להיות פופולאריים עבור צופים רבים, אחד ואפס. אז כיצד החלה ההפיכה? כיצד ניצחה הישרדות במערכה השנייה? הכל בזכות התוכנית מספר אחת בקרב רובם של הצופים (36%) – "ארץ נהדרת", שיצרה את "היסחפות" המעולה – פארודיה על "הישרדות". השאלה שמיד עלתה בראשי עם הצפייה בתוכנית הראשונה לעונה (החמישית) של "ארץ נהדרת" היא מה עושה ערוץ 10 ובעיקר התוכנית "הישרדות" בערוץ 2? כיצד בלי חשש הם מתכתבים עם המתחרים? האם מדובר על יוהרה או שמא ישנו פרגון בין המתחרים? את רוב זמנה הקדישה התוכנית הראשונה ל-"היום שהיה" עם גיא זהר ול-"הישרדות", כשניסתה ללגלג על תוכניות המתחרים בערוץ 10. בד"כ נוקטות המתחרות הטלוויזיוניות להתעלם מהיצירות של השנייה, כאילו כלום לא היה. כאילו אם לא מדברים על זה, אז כנראה שזה לא היה. אך היכן שהוא בערוץ שתיים התקבלה החלטה לעשות וליישם את הגישה השנייה - לדבר על עשיית המתחרה, אך לא בצורה ישירה, מפרגנת וראויה, אלא תוך השמצה, לגלוג ו/או חיקוי תוך הגזמה, וחלילה לא עם פרגון ומחמאה. לכן, ב-"ארץ נהדרת" יצרו אלטרנטיבה פארודית, שיש להודות כי היא טובה ומצחיקה, לסדרה עם "היסחפות" - (חיקויים של) סלבריטאים שונים, שמתחרים באי על כמה מיליוני דקות מסך. אך נדמה כי הדבר הביא את הצופים להרגיש כי קודם כל עליהם לצפות במקור, להבין על מה המהומה. היה מקובל לחשוב כי ערוץ 2 יתעלם במופגן מתוכנית שאמורה להיות עוגן שמושך צופים לערוץ 10 אך נראה כי מ-"הישרדות" אין להתעלם, כיוון שהיא מספקת חומרים לתוכניות פופולאריות כמו "ארץ נהדרת", שמציגה פארודיה משלה, ולתוכנית של יצפאן, "שלום אנד גוד איבנינג", שאפילו הגדיל ועשה, כשהזמין את המנחה של הישרדות, גיא זוארץ, לערוך מיני הישרדות בין חברי הלהקה שלו.
כלומר, הכותבים של תוכניות אלה לא מצליחים להתעלם ממנה, מההפקה הגרנדיוזית שלה, מהתסריט שלה, מהלוקיישן האקזוטי, מהליהוק המוזר וכד', כשהם מודעים כי עשייתם זו עלולה ליצור עניין – ציבור הצופים רוצים לראות את "המקור", את הדבר שישנם שטוענים, כמו בודריאר, כי הוא כבר מזמן לא ממש קיים, אלא זו סימולקרה.
ואכן נראה כי גם המקור הזה הוא בסך הכל חיקוי נוסף של תוכנית דומה אמריקאית, שגם היא לא ממש אמיתית, אלא גם היא מחקה סיטואציה של שורדים באי נידח, שגם סיטואציה זו אינה ראשונית, אלא היא ניזונה מרומנים היסטוריים שונים (כמו רובינזון קרוזו) וכבר לא ניתן למצוא את המקור הראשוני. לכן, האסטרטגיה בה בחרו המתחרים בערוץ 2, הגישה של גיחוך או יותר נכון קואופציה, כלומר הכלה וכך החלשה של המתחרה מבפנים, היא טעות איומה מבחינתה. על פי גישה זו את המתחרים מאמצים המתחרים כדי לבטל את כוחם ולהצמידם, ולכלול אותם בתוכם, אך היא, כאמור, נכשלה – ונראה כי על פי הרייטינג ערוץ 2 נותן רוח גבית להצלחתה של התוכנית "הישרדות", שרק מתחזקת והופכת יותר ויותר מוכרת ואף נצפית ומדוברת. עבורנו, הצופים, הדבר הוא חיובי - יש לקוות כי "ניסוי" זה לא יבטל כליל את ההתכתבות בין שתי המתחרות העיקריות, בין שני הערוצים, כיוון שהתכתבויות שכאלה מפרות את התוכניות עצמן. הן גורמות להן לחשוב איך להיות יותר טובות, איך לשנות ולא להיות כל כך דומות, וכך מתפתחים הז'אנרים, כשהנוסחאות משתפרות והולכות. ואנו הצופים זוכים לתכנים חדשים, מאתגרים ומעניינים יותר מהדברים המוכרים והשחוקים. |
|
