|
|
|
|
מאמרים אחרונים של מתן אהרוני - "אחד העם 101" – המהפכה המזרחית החלה? - קצר משפחתי –ריבוי תכנים לא מתאימים - חיים הכט – "מה אתם הייתם עושים" – מהות הישראליות לרשימת המאמרים המלאה של מתן אהרוני |
האח הגדול – אבא בובליל הוא היחיד שגדול מאת: מתן אהרוני
מדובר על תוכנית הריאלטי של הלוויין, "פרויקט Y". לתוכנית זו נערך ליהוק הרבה יותר מוצלח, עם פוטנציאל רב מזה הנוכחי. שם הניעו את המשתתפים והוציאו מהם דברים שלא ייצאו בלי הכוונה של ההפקה. בתוכנית הנוכחית, "אח הגדול", נראה כי קשה יהיה להוציא מהמשתתפים אירועים ששווה לצפות בהם. גם למציצנים הסבלנות פוקעת. הבעיה שכבר בתוכנית הראשונה זה קרה. "האח הגדול" היא תוכנית מציאות שחוזרת למקור, לבסיס תוכניות המציאות, שלדעתי היה זה בתוכנית של ערוץ MTV "העולם האמיתי". מדובר על 16 משתתפים שחיים יחדיו 24 שעות סגורים בוילה בלי טלוויזיה, עיתונים וקשר "לעולם החיצון", המצולמים ב-50 מצלמות שסובבות אותם. אותם ניתן לראות 24 שעות באינטרנט, באתר "קשת", ובערוץ 20 למנויי הכבלים. כל שבוע מודח אחד המשתתפים. "הניסוי" המציצני נערך במשך 100 ימים (3 חודשים) כשהאחרון שיישאר יזכה במיליון שקלים. אז מה יש בתוכנית? לא הרבה. כלום למעשה. כמה אנשים שלוהקו על פי מיטב הטייפ קאסטיניג הישראלי, אשר מנסים לחיות יחדיו. הבעיה היא שהאנשים נראים, לפחות על פי תוכנית ההשקה ועם עוד כמה שעות טובות של צפייה באינטרנט ובערוץ 20 בכבלים, כי הם פשוט לא מעניינים. קשה יהיה להוציא מהם משהו פרובוקטיבי, וזה הדבר היחיד שלמענו הצופים צורכים את התוכנית. הבעיות הן רבות. תחילה, הפורמט כבר שחוק ("פרויקט Y 1 ו-2" הגיעו לשיא, שאותו מנסים כעת להקים לתחייה). השאלה היא מה אפשר לעשות עם אנשים שכלואים בוילה מפנקת כל כך הרבה שעות בלי שמניעים אותם, בלי שמעניינים אותם, בלי שמוציאים מהם דברים, כפי שעשו בפרויקט ואיי, שם המשתתפים עברו סדנאות של משחק מול מצלמה, של זיוף ושירה, של תיאטרון וכד'. כיצד נזהה מיהו זה שצריך להיות מנופה? שעות בבריכה ובשיחות מטופשות על כלום לא ממש עוזרים במלאכה. דבר שני, ורציני: המצלמות והסאונד שרצים במשך 24 השעות פשוט זוועה. הם איומים. אין תיאום בין הסאונד והתמונה. כאילו חזרנו לעידנים אחרים. כנראה שגם הבמאים מנומנמים. היה זה נורא לראות גם בערוץ 20 בכבלים, שעוקב אחר תנועתם ברחבי הבית, וגם באינטרנט, שם אפשר לבחור בין 4 מצלמות מה לראות, את המשתתפים, כאשר הסאונד מגיע מאי שם, שלא מצולם. פתאום עברו, כאילו באופן אקראי בלי פיקוח של במאי או איש סאונד, לכמה דקות של תפילת ערבית, אח"כ עברו לכמה דקות נוספות של קולות של מאוורר מסתובב ואז חזרו להשמיע פנינים נפלאים ודברי חכמים של כוכב התוכנית, שמיד אתייחס גם אליו, יוסי בובליל, הלא הוא אבא של עינב. הכוכב האמיתי. והעיקר, לא נראה שיש משהו מעניין בלראות כמה אנשים שונים, שלכאורה מייצגים את רוב האוכלוסייה. ייתכן, ועל כך בונים בהפקה, שיהיו חיכוכים בין השוני והגיוון בין המתמודדים: צפונית ופרחה, שכבר בפרק ההשקה הדגישו את הניגודים ביניהן, לא בטוח שיסתדרו נפלא, הייטקיסט שונא ערבים עם נוצרייה לא בטוח שתהיה הרבה כימיה. ובכל זאת הם תמיד יכולים לסגת ולא להתחיל מהומה. יוסי בובליל כבר הכריז בלילה כי הוא עם הומואים, קוקסינלים וערבים מסתדר. ההפקה מאוכזבת נורא. כאמור, בתוכנית הכניסו את כל מי שאמור לייצג את הרכב אוכלוסיית המדינה, על פי טייפ קאסטינג מדוד ומתוכנן: יש את הערבייה (נוצרייה, מודרנית, לבנה ויפה), יש את הדתי חובש הכיפה הסרוגה, יש את ההומו המוחצן והמוצהר, שגם ממלא משבצת נוספת של העולה הרוסי, יחד עם אחיו התאום. ישנה רוסיה נוספת, בלונדינית חטובה. ישנו הטיפוס המושבניק/הקיבוצניק הביישן, איש ההייטק הגזען והמגלומן, הבליין השגלן, הצפונית היפה והפרחה המלאה. הוסיפו גם שתי אמהות שייצגו את הערך החשוב בחברה, המשפחתיות, שמושמת כעת בסימן שאלה. האחת עשירה ומפונקת, טיפוס הביצ'ית, והשנייה היא קצת יותר פתוחה, רוחנית אולי, עם נוכחות רבה. ולקינוח, הכניסו מוטיב נוסף, שהיה חסר מעט, הערס. לתפקיד זה הליהוק היה מוצלח. זהו אביה של אחת המתמודדות, עינב בובליל.
טביעת אצבע בודדה של מנחה הטלוויזיה, ארז טל, שמנחה את התוכנית, התגלתה בתוכנית. נראה כי ארז טל, שנחשב גאון טלוויזיה (שנוי במחלוקת) החליט לצרף ל-15 המשתתפים המקוריים, שאמורים לבלות ביחד 100 ימים בוילה הסגורה, מתמודד נוסף, שהוא הפלפל החריף שכנראה חייב להיות בכל תבשיל: אבא של אחת המתמודדות, יוסי בובליל, הוא המתמודד היחיד שמעניין בתוכנית. יוסי בובליל הוא באמת תופעה. זהו האבא הערס, המזרחי הסטריאוטיפי, המאצ'ו שלא ממש התבגר. הוא המבוגר היחיד, שתופס פוקוס רב. הוא מפיק פניני לשון נפלאים. כל משפט שני שלו מעלה חיוך, של מבוכה או של בדיחה טובה. ולהלן מקבץ מאוד מצומצם של פניניו: מה ששכנע סופית את ההפקה או את ארז טל לצרפו לחבורה הוא המשפט המנצח: "אני דורבן. קולע בול בזמן". מכאן והלאה הכל מובן. הפנינים של יוסי בובליל מדהימים. הוא כוכב נולד, ערס פיוטי, הכוכב האמיתי בתוכנית. כך לדוגמא, נשמע (אך לא נראה) מקרה של ג'וק שהסתובב סביב בתו עינב. היא ביקשה ממנו לסלקו והוא בתגובה, שלאחר שבחורה אחרת שאלה אותה בת כמה היא, הוסיף לתשובתה: "בת 23 אבל מתנהגת כמו בת 22". לבובליל שפה מקוצרת, ישירה וכנה. כך למשל אמר לאחת המתמודדות שרצתה לפרוש לשירותים "עוד פעם פיפי? קח מימיה". בשיחה אחרת טען "היום משפשפים". לא ברור. גם למתמודדים, אז הוא הסביר כי הוא (כנראה) התכוון כי מדיחים מתמודד. כשדיברו על המצלמה ומיקומה, בובליל שאל "איפה העדשה?". גם את דעותיו על המשתתפות האמהות בתוכנית הוא לא מסתיר: "גבר זה גבר...אישה זה..... אני עם הנשמה שלי לא הייתי מסכים שתבוא" (מדבר על אשתו). ועל בתו המבלגנת הוא כעס, לא בנוכחותה: "כמו בבית ככה בחוץ...הנעליים פה, החגורה שלה שם, הבת כלבה". ואם נרחיק מעט מהתכנים עצמם ונחשוב על האפקט שיוצרת התוכנית, נראה כי תוכנית כמו זו, שנתפשת כמבדרת וקלילה, מעקרת ומבטלת כל מחשבה ביקורתית ושלילית על המושג הפאשיסטי "האח הגדול", אותו תבע ג'ורג' אורוול בספרו הידוע "1984". האח הגדול הוא מושג שמייצג חברה לא דמוקרטית, חברה טוטליטרית שהמדינה שולטת בתושביה, מפקחת על כל פעולה שלהם, מונעת מהם לעשות כרצונם, מניעה אותם פיזית ומנטאלית. בשימוש המפורש בשם "האח הגדול" בתוכנית בידור, שמציגה את הפיקוח לא כמשהו רע ונורא, אלא משהו ראוי ומקובל שקיים במציאות של המשתתפים, שנבחרו בקפידה וכ"כ רצו להיכנס לוילה הסגורה, המונח מאבד ממשמעותו הביקורתית החריפה, מההזהרה שהיעדרה של פרטיות שנלקחת מהאנשים מרצונם החופשי הוא דבר רע שיכול להוביל לדברים איומים. התוכנית מלמדת כי זה לגיטימי לחיות תחת משטר של פיקוח מתמיד. אין בכל כל רע, אלא ההיפך הוא נכון. רק דברים טובים יכולים להיווצר מכך. אולי לזכות גם במיליון שקלים. לכן, לא צריכה להיות לנו בעיה עם מצלמות שמפקחות בכל מקום ציבורי שגם נכנסו לבתי התושבים (כפי שהצגתי בביקורת אחרת על מצלמות בזק), לא צריכה להיות לנו בעיה עם ניתוב מיקומנו בעזרת הסלולרי מהעבודה, עם לווינים וכד', שמהווים "השגחה עליונה". זה לא רע. תראו כיצד החבורה הזו, מייצגת החברה הישראלית, נלחמה כדי להיות מצולמת 24 שעות ביממה. פיקוח מלמעלה זה כנראה טוב לאנשים... |
|
