המזימה- עליית מדרגה

התוכנית "המזימה" (יום שלישי, ערוץ 10, 21:00) היא עליית מדרגה בתוכניות הריאלטי והפספוסים למיניהם. מדובר על שלב חדש שבו מתחילה התוכנית לבצע ניסויים בבני האדם עד לרמה דיי קיצונית ואכזרית בניגוד לרצונם וידיעתם. זאת בניגוד למתחרה שכבר שנים על המרקע, "פספוסים", שממשיכה לעומת "המזימה" להציג טקסי התקבלות והתבגרות של סלבריטיז, שממשיכה להיות תוכנית יחצנית שכל פעם מקדמת תוכנית אחרת בטלוויזיה.

תוכניתו החדשה שיצר היא התפתחות של ז'אנר הריאלטי ותוכניות הפיספוסים, יחד עם שילוב של תוכניות מדע קלילות דוגמת התוכנית של גורי אלפי "ככה לא מתנהגים" ושאר תוכניות המדע של ערוץ 8: בכל תוכנית ישנם כמה קורבנות תמימים, אנשים פשוטים מהרחוב, שנקלעים למצבים דרמטיים, מפחידים, אימתיים, שאותם ממציא ומתכנן שושן עם צוות ההפקה. בין לבין הוא מכניס כמה הערות ואבחנות של "מומחים" למיניהם כמו מומחים לשפת גוף ולמצבים כאלו, שיסבירו לנו הצופים מה שאנו כבר יודעים רק במילים קצת יותר גבוהות, מקצועיות, על מה שעוברים הקורבנות: על האימה, הפחד והמבוכה שבפניהם.

כך למשל הציב שושן את קורבנותיו התמימים והלא מוכרים במפגש של רגע עם בחורה מפתה, שמשתמשת באותו בחור תמים כדי לפגוע בחברה המאפיונר האלים. הוא בתגובה מאיים ומפחיד את הבחור המסכן. מקרה אחר היה בליינד דייט עם בחורה, שמתברר כי היא נוסעת ברכב גנוב ומפילה את האשמה על אותו בחור מסכן, קורבן, שלא יודע כי הוא נמצא במין ניסוי מציצני, מבדר וגם דיי אכזרי.

תוכניתו זו היא למעשה עליית מדרגה של תוכניות הריאלטי הישראליות. העלייה נובעת מההתעללות האכזרית שהוא מבצע באזרחים התמימים, להם אין שום אינטרסים נוספים להיות נמתחים. המקרים בהם הוא מציב אותם הם קיצוניים ולעיתים מגיעים למצבים לא מוסריים ולא הגיוניים שבהם אתה שואל עצמך מה אתה היית עושה וכיצד המקרה היה משפיע עליי בהמשך החיים.

המצב הוא קיצוני עד כדי כך שאם היה מדובר על נמתחים יותר מבוגרים, היינו גם מגיעים בסוף גם לבית חולים עם התקף לב שהנמתחים היו עוברים ואנו היינו צופים ברופאים בסוף גם מבצעים ניסיונות החייאה, שלתקוותו היו נכשלים (הרייטינג היה קופץ עוד יותר).

התוכנית "המזימה" מזכירה גם את ה"פרויקט" החד פעמי שעשה יגאל שילון, מי שנראה כהגורו והמשפיע העיקרי על שושן בתוכניתו זו, "המופע של סטיב". הייתה זו תוכנית על בחור אלמוני שאותו צילמו מצלמות נסתרות במהלך חודש בחייו. אך גם בתוכנית זו הנמתח לא היה נתון במצבים כה קיצוניים ומפחידים כמו אלו שעוברים הנמתחים, הקורבנות התמימים של שושן בתוכניתו "המזימה".

גם בתוכניות הרגילות והמוכרות של שילון, ב"פספוסים", ישנם כמה "התעללויות" של ידוענים, אך פה המצב שונה לחלוטין. הידוענים אמורים להיות מוכנים בכל מצב בחייהם הציבוריים לצילומים שלהם בכל מיני מצבים. מלבד זאת נדמה כאילו, ואולי זה אף מתרחש, כי האמרגנים והיחצנים השונים דופקים בדלתותיו של שילון רק כדי שימתח את הידוענים, רק כדי לקדם את תוכניתם החדשה, את הקליינטים שלהם עצמם ואת המוצרים הנלווים להם. גם הידוענים מודעים לחוזה לא כתוב זה שמחייב אותם עם פרסומם לעבור את מסכת ההשפלה הקלילה שמעביר שילון לכל ידוען, כחלק מטקס ההתקבלות למועדון הידוענים הארץ-ישראלים.

כך היה גם בתוכנית האחרונה (ששודרה ב-4.6.2006) שבה הידוענית המתחילה רונה לי (שהתפרסמה ב"נולד לרקוד") עברה את טבילת האש הקרה של שילון עם כל צוות "השיר שלנו 3". היא לא התבלבלה והבינה כי זה כעת טקס ההתקבלות שלה. היא מייד חיפשה מצלמות ומיקרופונים (ובטח גם הריחה איזה סיגר בפינה) אך בגלל הבלבול והמבוכה התבלבלה והאמינה כי המיקרופון שגילתה הוא טלפון נייד וכך נמשכה המתיחה עוד כמה רגעים מביכים נוספים.

לעומת שילון, שושן, שמודע להקבלה שיבצעו הצופים לתוכניתו של שילון, מרגיש כי הוא חייב ל"שדרג" ולהוסיף לתוכנית. לכן הוא מקצין עוד יותר את המתיחות ומוסיף עוד כמה הערות של מומחים רק כדי לא להיות חיקוי של המקור.

אחד מהקורבנות מפוחד מ"המותחים" בפרק על הבליינד דייט והמאפיונר. "המזימה"

הקורבנות שלו, לעומת הידוענים של שילון, לבסוף מסכימים להציג את "הממצאים" רק כדי להיות לרגע הכוכבים הקטנים בטלוויזיה האדירה, רק כדי לא להיות "משביתי שמחות", כפי שבטח המפיקים מפחידים אותם, אם רק עולה בדעתם לסרב לשדר אותם. רק בגלל הרצון להיות "קולים" ולהרגיש חלק מהתעשייה של הפספוסים, שעושה על גביהם הרבה מאוד מזומנים. לכן בסיום התוכנית מקפיד שושן גם להציג את דעתם (המשוחדת והמיותרת) על מה שנעשה להם. הם כמובן לא יאמרו דבר רע על מעשיו, למרות שלא ברור מה הטראומה שעברו תעשה לנפשם. הם בד"כ יטענו "היה נהדר", "אחלה" וכאלה, אך זה לא מונע מבעדי לתהות האם זה לגיטימי ומה הצעד הבא בתוכניות אלו.

הקורבנות הללו למעשה מהווים שפני ניסיונות של ניסויים לא רציניים ולא מדעיים, ניסויים מסחריים של שילובים של ז'אנרים טלוויזיוניים שונים כמו שילובים בין ריאלטי, פספוסים, תוכניות מדע וסתם בידור להמונים על חשבונם שלהם. 

מתוכניתו של שושן עולה שוב השאלה, שכבר העליתי במקום אחר אך באותו עניין (ר' הדוחה בתוכניות הריאלטי) עד לאן יגיעו תוכניות הריאלטי? האם ה"ניסויים" הללו שהוא מבצע בבני אדם הם רק ההתחלה? כעת מדובר על "ניסויים פסיאודו-פסיכולוגיים". בעתיד אולי נראה גם "ניסויים" פסיאודו-רפואיים-  משהו כמו תוכנית שבה משקים אנשים בחומרים כימיים שונים שגורמים להם להזיות או לעליצות יתר ולראות מה עושים אותם קורבנות עם עצמם ועם סביבתם בלי ידיעתם.

לכן נראה כי צריך לנסח חוקים ומגבלות מוסריים שונים מאותן תוכניות "פספוסים" קיצוניות כדי להגן על הציבור מפני אנשי טלוויזיה חמדניים שמנסים כל פעם למתוח עוד קצת את הגבולות באמתלה של בידור ובטענה לנכונות (ספק כפויה ספק אמיתית) של המשתתפים לשדרם בסיום הצילומים.