שלום לך יצפאן

היום, יום רביעי, 28.6.2006 התוכנית האחרונה של אלי יצפאן, "יצפאן", תשודר בכבלים בערוץ 3. לאחר שבע עונות, 642 תוכניות, הרבה חיקויים, ראיונות והמון קללות, גידופים ווולגריות שלא נראתה על המסך עד כה יצפאן אומר שלום לתוכניתו היומית בכבלים ויוצא לדרך חדשה-ישנה, לאולמות הבידור, אך אין ספק שאותו עוד נראה בטלוויזיה במתכונת שבועית, כנראה.

תוכניתו של יצפאן מעולם לא הייתה ההעדפה האישית שלי. לדעתי לוולגריות הזו שהציג אין מקום בטלוויזיה. האלימות שבה השתמש הייתה בלתי נסבלת עבורי. הקללות שהוציא מפיו היו חסרות טעם, הגראפסים והפלוצים שהוסיף בוודאי שלא עזרו, לא הצחיקו ובידרו, אלא רק הבריחו אותי כל פעם מחדש מהמסך, וזה לא שלא ניסיתי כל פעם מחדש.

האלימות הפיזית והמילולית שהוצגה, כמו זריקת החפצים, היריקות והקללות הייתה בלתי נסבלת. שיאה היה בשבירת השולחן שהציג באחת מהתוכניות, לדעתי היה זה בעונה האחרונה, בראיון עם ספי ריבלין, באקט שהוצג כספונטאני, שרק חיזק את סלידתי. היה זה אקט מאוד לא חינוכי שלא מתאים לתוכנית זו, שבה צופים גם ילדים ונוער, הלומדים שלהיות וולגרים ואלימים ולעשות מעשים ונדליסטיים זה בידור טוב שזוכה להכרה ולגיטימציה רחבה.

את יצפאן הצופים התחילו להכיר ולהוקיר בתוכנית "פספוסים", שם הוא ירש את תפקידו של מושון, הסייד-קיק שנזרק למשימות שונות של מתיחות בסרטי המתיחות של יהודה ברקן ויגאל שילון. במשך 11 שנה הוא עשה שם את עבודתו נאמנה. הוא עשה גם דברים נוספים אחרים, גם קולנועיים, כמו את תפקידו של המלצר ערבי הכי ישראלי שיש, באשיר, בסרט "נישואים פיקטיביים" (חיים בוזגלו, 1988). הוא עשה עוד כמה תפקידים קטנים בסרטים ישראלים אחרים ("הלם קרב", "אחד משלנו", "מקס ומוריץ") . הוא גם היה חוצן, טכנאי החללית שמש, בסדרת הילדים הבדיונית "הצצקנים". הוא גם הופיע והנחה תוכניות בידור בערוץ 1 ו-2. הוא גם הופיע בפני קהל באולמות בהצגות בידור שונות עם ספי ריבלין ועם מאיר סוויסה, שמתחיל עכשיו את ירח הדבש שלו עם הטלוויזיה, בתוכנית הבידור החדשה שלו, הפסאודו-ביוגרפית, "קרוב לוודאי", שזוכה בינתיים לביקורות טובות.

את ההצלחה המטאורית של תוכניתו בכבלים קשה להסביר. הוא הפך יחד עם גיא פינס לתוכנית עוגן של הכבלים. הוא זכה לרייטינג יפה בזמנים הטובים שהגיעו גם לשתי ספרות. הקהל כנראה אהב את הייחודיות שלו, את החקיינות, את החדשנות, את הפורמט הלא-פורמאלי, את המזרחיות, העממיות שייצג עבור קהל שלא היה לו עד אותו רגע דמות טלוויזיונית אמיתית להזדהות עימה, שעושה ואומרת מה שרוצה בלי פילטרים ואילוצים (מלבד לימור של ארז טל, שהייתה דמות פיקטיבית).

אין ספק שהוא יוצר ייחודי. הוא בדרן וחקיין נפלא שמהווה מתחרה רציני לטוביה צפיר, גאון החיקויים שנעלם לאחרונה מהמסכים (מאז פרשת ההכאה המביכה בטלנובלה)

בתוכניתו "יצפאן" אלי יצפאן אירח סלברטיז רבים מכל התחומים, פוליטיקאים, אנשי ציבור ובידור, דוגמנים, אנשים מוזרים וסתם כאלו שעניינו את הציבור באותה תקופה. הראיונות שלו זכו היו שטוטניקים ועממים, כמו דמותו שלו, בלי הרבה פלפל ומקצועיות, בלי פורמאליות ולקקנות, אלא הוא שאל שאלות מהכרטיסים בלי בושה ולא תמיד חיכה לתשובה. פה הוא היה חדשני וייחודי. הייתה גם הרגשה שהוא אלוף בלפרגן למרואיינים שלו, כיוון שהוא התייחס לראיונות באופן קליל וא-פוליטי. ברור כי זהו בעצם תפקידו כמראיין בסוג זה של תוכנית אירוח ובידור, בהם האחד מייחצן את השני ולמעשה בא לתוכנית לעשות כן ותו-לא, אך בזכות חוסר הפורמאליות שלו בתוכניתו והרצון לשנות ולחדש הוא למעשה חשף את מהותן של תוכניות אלו. ובכל זאת, התחושה שהייתה היא שהוא באמת מתכוון לדברים, שהוא לא רק מבצע את תפקידו, כשליח יחצני, אלא מעוניין לקדם מה שנראה לו לנכון, אפילו אם אלו המתחרים באותן שעות שידור מקבילים. לכן חוסר הפורמליות הזו שלו הייתה חשובה וטובה, כיוון שמראיינים ממלכתיים ומלוקקים שעושים הכל כמו שצריך כבר יש לנו מספיק (יאיר לפיד).

אלי יצפאן באחד מהחיקויים שלו בתוכניתו

בין אירוח אחד לשני הוא יצא לקטעים שהם למעשה היו עיקר עבודתו ומומחיותו: הוא חיקה בעיקר פוליטיקאים מכל קצוות הקשת הפוליטית, העדות והלאומים בקטעים סאטיריים בצורה מעולה. הבעיה בהם היא, כאמור, הוולגריות והאלימות בהם הוא השתמש ושאותם הוא הקצין יתר על המידה. בחיקוייו הוא הביא פוליטיקאים עייפים, לא אהודים ונשכחים לתודעה הציבורית הרחבה (עמיר פרץ לדוגמא), הוא גרם לחלקם להיות ולהיראות דיי נחמדים (כמו דמותו של ערפאת) והוא גם לא הפסיק לעצבן אחרים, גם פוליטיקאים זרים (פרשת מובארק היא העיקרית).

כנראה שהרצון להיות שונה וייחודי הביאו לוולגריזציה זו, שהביאה ליצירה של שני מחנות בקרב הצופים: אלו שסולדים ממנו ומתוכניתו ואלו שפשוט לא יכולים לוותר עליה, שהומור ובידור גס ונמוך זה מצחיק אותם. אך נראה כי במשך העונות האחרונות סוג זה של האחרונים פשוט ירדו במספרים. אולי גם להם פשוט נמאס מהם. כנראה שהתוכנית כבר לא איתגרה אותם, לא היו חידושים מסעירים, לא היו הפתעות נוספות, אלא הדברים, הוולגריות והאלימות, רק חזרה בווריאציות שונות.

יצפאן מבטיח שהוא לא נעלם. הוא עובד על מופע בידור. ברור גם שהזכייניות השונות כעת נלחמות על "החקיין של המדינה". כנראה שרוצים אותו לתוכנית שבועית. אני רק מקווה שהלקחים הופקו לטובה ולרעה, שהחדשנות היא תמיד טובה וברוכה, אך לא בכל מחיר. חופש פעולה יצפאן ידרוש ובטח יקבל אך בתקווה שאת הוולגריות והאלימות הוא ישאיר מאחור, עם סיום תוכניתו זו, עליה השלום.