"לנצח פעמיים"? ולמה לא שלושה?

חיים הכט. פותר הבעיות הלאומיות

כל מי שלא האמין בניצחוננו –חיים הכט בא לשכנע אותנו בו. אנחנו מנצחים פעמיים- אנחנו מצליחים להפציץ כל מה שנורה עלינו ובנוסף לזה אנו גם הצבא המוסרי בעולם-  וזה מוכח- חיים הכט הוכיח זאת היטב במסמך הפטריוטי והתעמולתי ביותר שראיתי מעודי- בתוכנית המיוחדת שהפיק ושידר בערוץ 2 (קשת) "לנצח פעמיים".

ומה עם תקשורת ביקורתית? לא עכשיו, תודה.

על פי התוכנית המיוחדת של הכט, בה הצטרף לבסיס חיל האוויר בצפון ונצמד למפקד טייסת צפונית שמטפלת במצב בלבנון, מתגלה כי אנו ציידים מדהימים. כל משגר שיורה על חיפה, דרומה וצפונה לה נצוד מיד, אלא אם הוא ליד אוכלוסייה אזרחית חפה מפשע...וכפי שטוען אל"מ רפי, מפקד הטייסת הצפונית, "זו הצלחה אדירה- עם ישראל צריך לדעת את זה". לכן חיים הכט בא להראות לנו. חיל האוויר שלנו הוא מדהים- מוסרית וטקטית!!

חיים הכט ידוע כמי שמוצא פתרונות אינסטנט לבעיות גדולות, מסובכות ועם היסטוריה ארוכה. הוא "פתר" את בעיית התאונות, את בעיות החינוך הגדולות, את בעיות הלב ואת גניבת המכוניות. הוא גם חיפש לו צדיקים. כעת הוא בא להציג תעמולה נגדית. אם טענו שנסראללה הוא תעמולן אמיתי, בא הכט ללמד אותו מאיפה משתין לו הדג: צה"ל הוא פשוט אידיאל!

לאחר ש"פתר" בעיות חברתיות שונות, הכט בא כעת לפתור את הבעיה הביטחונית העכשווית. אך הוא למעשה מגלה לנו כי הבעיה כבר נפתרה – אנו מנצחים במלחמה ולא סתם מנצחים- פעמיים מנצחים – מוסרית וממשית. אנו מצליחים לפוצץ גשר בלי לפגוע באזרחים, אנו מיירטים מזל"טים בהתראה כה קצרה. אנו באמת תותחים, אין מה לומר, אבל מה עם תקשורת ביקורתית קצת שונה?

חיים הכט לאורך כל התוכנית ממשיך חוזר וטוען ש"זה עניין של החלטה: להשמיד משגרים או כפרים". לוחמי השייטת הפצועים הם תוצאה של מדיניות מוסרית. במקום להפיל את הבניין בו נמצאים משגרי הטיל לחדרה או להפציץ את הדירה בה הם נמצאים- יחד עם עוד כמה דירות, בחרנו במדיניות המוסרית ביותר- לשלח לוחמים לשטח.

אין מה לדבר- אנו באמת מדהימים- ולדעתי האישית אין צורך להיות כה רגישים בזמן מלחמה. אבל הנושא הוא לא כה פשוט. הכט מציגו, כהרגלו, כשחור או לבן- להיות מוסריים עד הסוף או להיות רוצחים בדם קר. הדבר הוא לא כה פשוט ויש מספיק אנשים שיטענו שאנו לא כל כך מוסריים כמו שהכט מציג זאת. ולא בטוח שאם לא היינו מוסריים דברים מהותיים היו משתנים. אולי הם היו הופכים את התדמית הישראלית לעוד יותר נוראה.

מה שהכט כן הציג הוא סרט תעמולה שמתאים לסרטי ההדרכה של צה"ל. חיים הכט הבנה וחיזק מיתוס חדש-ישן: שאנו הצבא המוסרי בעולם – ומשלם על כך רבות. שחיל האוויר הוא בראש ההיררכיה הצה"לית, שאנו מנצחים כרגיל.

מטוס ישראלי יוצא לעוד נצחון מוסרי

לתומי חשבתי כי התקשורת מספיק מנוסה ואמיצה לבקר גם בזמנים אלו, אך כנראה שלא בהכרח. לא שמעתי עד כה ביקורת רצינית על הנעשה.

חסרה לי ביקורת נוקבת על הנאוטילוס שאמור היה להוות מטריית הגנה מופלאה כנגד קטיושות וקסאמים שנורים בצפון ובדרום. קראתי באיזו פסקה כי דווקא משתמשים במכ"ם המתוחכם של המערכת אבל מה עם הלייזר רב העוצמה שנורה כדי לפוצץ את הקטיושה?? נכתב בשורה אחת תמימה כי מאתיים מליון דולר מפרידים בין יירוט הרקטות לפגיעה יומיומית בתושבים. את המאתיים מיליון הדולרים אנו כבר מזמן ירינו עם הפצצות שצדות אחר המשגרים, את המאתיים מיליון הדולרים כבר בזבזנו בתדלוק המטוסים, בהוצאות שהכריז שר האוצר (של שבעה מיליארד שקלים) בגלל הרקטות, הקסאמים והטילים? מעניין מה מצב החץ שאמור להיות המטרייה היותר גדולה שלנו נגד טילים? האם גם שם חסרים כמה מיליונים כדי להפוך הטילים למבצעיים?

היכן הביקורת התקשורתית הבונה?

ומה עם ביקורת על היעדר נוכחות ראש הממשלה? כמה פעמים כבר ראינו ושמענו אותו פונה להמונים?

חסרה הביקורת על הדחת אלוף פיקוד צפון? אף אחד עדיין לא באמת חקר מדוע ולמה זה קרה באמצע לחימה? ומה היה המחדל שהניע את זו הפעולה? מה מסתירים מאיתנו האזרחים ומדוע לא נלמדים מכך דברים?

ומה עם הביקורת על היעדר המודיעין שהיה בלבנון? על שלא ידענו כמה הם מתוחכמים (התגלו כעת אמצעי לחימה וגם אמצעי האזנה מתוחכמים שלא ידענו על קיומם) איך לא ידענו כמה היו מוכנים החיזבאלונים לכל תגובה (ברורה וידועה) שלנו.

ואיפה הביקורת על איך זה שהטנקים הממוגנים והטובים בעולם נפגעים מטילי נ"ט כאילו בלי בעיה?

וכבר שכחנו את המחדל באי- הפעלת אמצעי ההגנה בסטי"ל ועל הטנק הראשון שבתחילת המלחמה נכנס בחופזה יתרה ללבנון וצערנו הרב עלה על מטען בלי פתיחת ציר של כוחות ההנדסה?

ומה עם הביקורת על הקלות שבה חיזבאללה חוטף חיילים. איך זה שאפשרנו לכוחות טרוריסטיים אלימים ומסוכנים להיות צמודים לגדר הביטחון. כה חששנו מהאיראנים הרחוקים שמנסים לפתח נשקים רצחניים עד ששכחנו לפעול גם פה צמוד לנו, ליישום החלטות קיימות של האו"ם. לפעול לסילוק חיזבאללה מגדרות המערכת.

ומה עם הידיעה השולית שהוצגה כי ייתכן והמסוק הקרבי החדיש שנפל לפני הכניסה ללבנון הוא תוצאה של תקלה סדרתית של חברת בואינג באזור חיבורי הרוטורים?

נחכה לביקורת, שבוודאי תופיע אחרי שהמצב יירגע כדי לסגור קצוות פתוחים, אך מה איתה כעת? היא יכולה להיות חיובית וראויה.

בניגוד להכט, שהציג תקשורת תעמולתית מגויסת ומתרפקת, לדעתי אנו צריכים לנצח גם בפעם השלישית- פעם פיזית, פעם מוסרית ופעם תקשורתית-ביקורתית. ברור כי בזמנים אלו של לחימה התקשורת היא מגויסת אבל חשובה גם ביקורת בונה- שתאיר את פניהם של מקבלי ההחלטות, שתזיז עניינים שלא מטופלים, שתשתף את האזרחים במחדלים שמתקיימים או אלו שעלולים לקרות אם לא יטפלו במצב עכשיו.

כלומר הביקורת הבונה שכה חסרה מסוגלת גם להציל חיים. אם היא תחזה ותבדוק נושאים שעלולים לגרום לנפגעים (כמו למשל ביקורת על חוסר מוכנות והיעדר מקלטים במקומות שעדיין לא ספגו פגיעה).

נקווה בינתיים שהתקשורת תהיה יותר חכמה ושנזכה רק לשלום ושלווה!